صفحة: 209

שאלות לסעיף : תרומת ההתיישבות בעיר ובכפר לבניין הבית הלאומי ( עמ' ( 209-195 . 1 מהם הקשיים שאתם התמודדו העולים בארץ ישראל ? . 2 העולים בשנות העשרים נטלו חלק בהנחת תשתיות בארץ ישראל . באילו תחומים ? . 3 מה היו היתרונות ומה היו החסרונות בהפניית עובדים לעבודות יזומות מטעם הממשלה ? חשבו על היתרונות והחסרונות של מצב דומה היום . . 4 שערו , מדוע ההסתדרות קיבלה על עצמה תפקידים ציבוריים-לאומיים החורגים מתפקידה בהיותה גוף המייצג את העובדים ? . 5 א . מה היו תפיסות העולם של המחנות החברתיים השונים ביישוב ? ב . איזו חשיבות הייתה לקיומם של מחנות חברתיים שונים ביישוב ? 6 . הציגו שלוש דוגמאות להתפתחות התרבות העברית בשנות העשרים והשלושים . המכבייה - "האולימפיאדה היהודית" המכבייה , כינוס הספורטאים היהודים של אגודת הספורט העולמי " מכבי , " התכנסה בארץ ישראל בפעם הראשונה בשנות השלושים . הכינוס הראשון נערך ב1932- באיצטדיון המכבייה , איצטדיון מיוחד שהוקם לשם כך ליד שפך הירקון . המכבייה הראשונה נפתחה בחסות הנציב העליון הבריטי ארתור ווקופ , והשתתפו בה חמש מאות ספורטאים יהודים מעשרים ושלוש מדינות , ובהן אוסטריה , ארצות הברית , בריטניה , יוון , לבנון , מצרים , סוריה , פולין , קנדה , רומניה ושווייץ . המארגנים החליטו כי בדומה לאולימפיאדה תתכנס גם המכבייה בכל ארבע שנים . נוסף על היותה אירוע ספורט , הייתה למכבייה משמעות לאומית , משום שהייתה כינוס של יהודים שהתקיים בארץ ישראל . יוזמי המכבייה סברו כי " מלבד מבחן הספורט תשמש המכבייה מבחן לאומי למאות ואלפי הצעירים העברים" - הצעירים " ישאפו אוויר מולדת , יאזינו לשפת עמם הקמה לתחייה וישובו לגולה מלאי עוז ומרץ להמשיך בעבודת עמם עד בוא זמנם לעלות ארצה . " ואכן , תחרויות המכבייה מאז ייסודה שימשו זרז לעליית צעירים יהודים ארצה . כבר במכבייה הראשונה , ב , 1932- החליטו כל חברי המשלחת של לטוויה להישאר בארץ ושלחו את הדגל הלטווי בחזרה ללטוויה בחבילת דואר . אלפים מן הצופים ומן המשתתפים בתחרויות המכבייה במשך השנים נשארו בארץ לאחר תום המשחקים . מתכנני המכבייה הראשונה ראו בה תרומה לבניין הארץ . הם טענו כי עבודות ההכנה למכבייה - בניית מגרשי ספורט , מבני מגורים ומתקני אירוח - יעסיקו עובדים עברים רבים ויתרמו לכלכלת היישוב ; אף התיירים והאורחים שיגיעו לרגל המכבייה יכניסו הון לא מבוטל לארץ ישראל . לשכת המכבייה אף הודיעה כי לא תרשה לספורטאים להשתתף בתחרויות בנעליים שאינן מתוצרת הארץ , וגם בכך הובלט ההיבט הלאומי והכלכלי שלה . המכבייה , כרזה , 1932

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار