|
|
صفحة: 207
שמו של התאטרון - " האוהל" - נועד לרמז על נדודי התאטרון ביישובי ארץ ישראל , כ"אוהל מועד" שליווה את בני ישראל בנדודיהם במדבר . משה הלוי טען : '" האוהל' הוא קבוצה ככל הקבוצות בארץ , אך מטרתו איננה הקמת משק שיתופי אלא ' כנסת לאמנות' של ציבור הפועלים בארץ . " הצגות " האוהל" עסקו בנושאים מסיפורי התנ"ך , מחיי העובדים בארץ ועוד . אחת ההצגות המצליחות שלו הייתה " החייל האמיץ שוויק" מאת הסופר הצ'כי ירוסלב האשק . הצגה זו הייתה לאחד מנכסי התאטרון בארץ , ומאז היא מועלית בהפקות רבות . שלוש שנים לאחר הקמת " האוהל" הגיע לארץ ישראל תאטרון "הבימה , " שנוסד במוסקווה ב . 1917- עוד במוסקווה ראה תאטרון " הבימה" את ייעודו בהעלאת הצגות בשפה העברית , אף שלא הייתה זו השפה המדוברת בקרב יהודי רוסיה , והקהל שצפה בהצגות בעברית היה מצומצם ביותר . מייסדי התאטרון העניקו לו את השם " הבימה" כדי לסמל ממד של קדושה בהקבלה שבין בימת בית הכנסת לבימת התאטרון . בשנת 1926 יצא התאטרון מרוסיה למסע הופעות ברחבי אירופה ובארצות הברית ; ובתום המסע , במרס , 1928 עלו רוב חברי התאטרון לארץ ישראל . ההצגה המפורסמת ביותר בתולדות " הבימה , " ההצגה שהייתה לסמלו של התאטרון , הייתה " הדיבוק" מאת ש' אנסקי . מאז ועד היום נכללת ההצגה , בעיבודים שונים , בתכנית התאטרון . " הבימה" נחשב ל"חלוץ תרבות התאטרון העברי , " ועל בימתו הופיעו גדולי השחקנים של התאטרון העברי , בהם חנה רובינא , הנחשבת עד היום ל"גברת הראשונה של התאטרון העברי . " ההסתדרות השתתפה אף היא בעיצוב חיי התרבות של היישוב על ידי הקמת ספריות ציבוריות ותמיכה בתאטרון " האוהל . " היא גם הקימה את אגודת הספורט " הפועל" ואת רשת "בתי החינוך" - בתי הספר של " זרם העובדים . " ההסתדרות תמכה בתנועות הנוער " הנוער העובד" ו"המחנות העולים , " והוציאה לאור את עיתון הפועלים היומי "דבר . " חגיגת כדורגל בתל אביב , 5 ביוני 1928 ניצחונה הראשון של קבוצת "הפועל" תל אביב וזכייתה בגביע הארץ ישראלי צוינו בנשף חגיגי . הצגת "הדיבוק" בהשתתפות חנה רובינא ( מימין , ( ברית המועצות
|
|