התרבות העברית מתפתחת

صفحة: 206

התרבות העברית מתפתחת הגידול באוכלוסיית היישוב וההרכב המגוון של העולים שהגיעו מארצות ומתרבויות שונות תרמו להתפתחות של חיי התרבות בארץ ישראל . המרכז התוסס והמתפתח של התרבות והבילוי התמקד בתל אביב . התגוררו בה רבים מן האמנים : עם הציירים המוכרים נמנו ראובן רובין וציונה תג'ר , ועם הפסלים בתיה לישנסקי ; המשוררים חיים נחמן ביאליק , אורי צבי גרינברג ואברהם שלונסקי היו אף הם דמויות מוכרות בתל אביב . בעיר הוקם קונסרבטוריון , ונוסדה האופרה הארץ ישראלית . בתל אביב פעל " עדן" - אולם הראינוע הראשון בארץ . לאחר זמן , כשהוקרן הסרט המדבר הראשון , הוחלף שמו של " הראינוע" לff" מענוע , " ומיד אחר כך שונה השם ל"קולנוע . " קולנוע " עדן" זכה להצלחה ולקהל רב , ובעקבותיו נפתחו בתל אביב אולמות קולנוע נוספים . בשנות העשרים פעלו בתל אביב גם שני תאטרונים עבריים . בשנת 1925 הקים משה הלוי תאטרון פועלים בשם תאטרון "האוהל . " הלוי סירב לקבל לשורות התאטרון שחקנים מקצועיים , וכל השחקנים שגייס היו שחקנים חובבים , חברי קיבוצים או פועלים שבשעות היום עבדו והשתכרו לפרנסתם . שני מחנות חברתיים בולטים ביישוב בואם של העולים והיקלטותם בארץ תרמו להתארגנות של שני מחנות חברתיים ביישוב : מצד אחד חלוצים בעלי השקפות סוציאליסטיות ששאפו להקים בארץ חברת פועלים בעזרת ההון הלאומי ; ומן הצד האחר בורגנים בעלי הון פרטי . הוויכוח האידאולוגי גרם לחשדנות בין שני המחנות החברתיים , והמשבר הכלכלי בשנות העשרים החריף את הוויכוח ביניהם . החלוצים הסוציאליסטים , בני העליות השנייה והשלישית , קיבלו את בני העלייה הרביעית בעלי הרכוש ברגשות מעורבים . בהיותם יהודים , הם שמחו לבואם , אך בו בזמן חששו מן הבורגנים , שהיו לדעתם " חסרי אידאולוגיה וחזון" ועלו לארץ לא מתוך רצון אלא מכורח הנסיבות . לדעת החלוצים הסוציאליסטים , בני העלייה הרביעית היו מעדיפים להגר לארצות אחרות ולאו דווקא לארץ ישראל , ועובדה היא שהם העדיפו את ההתיישבות העירונית על פני ההתיישבות החקלאית . עוד טענו החלוצים כי עולים בורגנים אינם יכולים לתרום ליצירת " האדם החדש" - עובד אדמה יצרני - שאותו רצתה הציונות לטפח . גם בקרב מנהיגי התנועה הציונית היו שחששו מעלייה זו . חיים ויצמן אמר ב1924- כי אינו רוצה לבנות בארץ ישראל את " נלווקי השנייה . " נלווקי היה רחוב מרכזי של המסחר היהודי בוורשה והיה סמל לחיי גלות ולעיסוק בתיווך ובמסחר - שנחשבו ל"מקצועות אוויר . " כנגדם טענו העולים בעלי ההון הפרטי כי החלוצים הקימו יישובים כושלים והם "אוכלי לחם חסד" החיים על חשבון הזולת , בזכות ההון הלאומי . "יום הספר העברי" בתל אביב , 1926

السابق  |  التالي