|
|
صفحة: 134
מצוות המילה . קומוניסטים יהודים שביקשו לבער את המסורת היהודית ארגנו תהלוכות לפידים או הופעות ליצנים דווקא ביום הכיפורים המקודש ליהודים . מעריכים כי בעקבות הפעולות של הקומיסריון והיבסקצייה נסגרו מאות בתי כנסת ואלפי " חדרים , " והפעילות הדתית ירדה למחתרת . היבסקצייה נאבקה גם בשפה העברית , כי ראתה בה ביטוי ללאומיות היהודית . היא הקימה מוסדות חינוך ששפת הלימוד בהם הייתה יידיש , אולם היהודים מיעטו לשלוח את ילדיהם לשם בגלל התעמולה הקומוניסטית שהפיצו מוסדות אלו ובגלל רמתם הירודה . מיעוט התלמידים בבתי הספר הללו נבע גם מכך שיהודים העדיפו לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הכלליים הרוסיים , ובכך ביקשו לאפשר להם להשתלב בחברה הרוסית . היבסקצייה רדפה סופרים עברים ואסרה הדפסת ספרים ועיתונים בעברית , והיא בעצמה הוציאה לאור עיתונים וספרים ביידיש . שלטונות ברית המועצות הטילו הגבלות גם על התנועה הציונית : כל משתתפי הוועידה הציונית הכל-רוסית שהתכנסה במוסקווה ב1920- נאסרו ; על הציונים נאסר לכנס אספות , לשלוח מכתבים לארץ ישראל , לקבל מכתבים משם ולהוציא לאור ספרים עבריים ; רבים מפעילי התנועה הציונית נאסרו ונשלחו לעבודות כפייה במחנות בסיביר ; ארגון " החלוץ , " שהכשיר את חבריו לקראת עלייה לארץ ישראל , חוסל ב ; 1926- בשנת 1928 נאסרה הפעילות של " פועלי ציון , " מפלגה ציונית סוציאליסטית . " החלוץ" * הארגון נוסד ברוסיה ב , 1917- ולאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמו סניפים שלו במדינות אירופה , בארצות הברית ובארצות האסלאם , ומספר חבריו גדל בהתמדה . ב1921- נוסדה ההסתדרות העולמית של "החלוץ . " חברי הארגון הכשירו את עצמם עוד בארצות מוצאם לחיים חדשים בארץ ישראל - הם הקימו חוות הכשרה מיוחדות ובהן המועמדים לעלייה התנסו בעבודה חקלאית ובחיי שיתוף . חברי "החלוץ" עלו לארץ ישראל בקבוצות ולא כיחידים , ותנאי לעלייתם היה שעליהם לדבר עברית ( עמ' . ( 192 הדגל של מפלגת "פועלי ציון , " רוסיה 1917 חברים בהכשרת "החלוץ" בוויטבסק , רוסיה 1921
|
|