|
|
صفحة: 64
כונתה " המלחמה הגדולה . " כעשרה מיליון בני אדם נהרגו , רובם צעירים מתחת לגיל ארבעים , וכעשרים מיליון בני אדם נפצעו . בקרב הלוחמים אף אובחנו בפעם הראשונה תופעות של הלם קרב . כלי הנשק החדישים שהשתמשו בהם במלחמה זו - מכונות ירייה , טנקים , צוללות ומטוסים - הגבירו את הקטל . דור שלם של צעירים - בעיקר בריטים , צרפתים וגרמנים - נספה ועבר מן העולם . בקרב החיילים ששרדו עלו רגשות אכזבה ומרירות . הם כינו את שנות המלחמה " שנים אבודות" ואת בני דורם " הדור האבוד . " רבים מן החיילים חשו כי המדינאים והמפקדים הוליכו אותם שולל , וכי מאמציהם והקרבתם , אבדן החברים , הפציעות הקשות וסבל המשפחות - הכול היה לשווא . המלחמה עוררה תחושות מנוגדות : מצד אחד כעס על המחיר האישי הכבד ועל התבוסה הלאומית המוחצת , ולכן שאיפה לנקמה ; ומצד אחר הבנת חוסר התועלת שבמלחמות ורצון למנוע מלחמות נוספות . בתקופה זו עלתה מחאתם של מתנגדי המלחמה - הפציפיסטים - נגד השימוש בכוח כדרך לפתרון בעיות בין מדינות , והם דרשו כי לחילוקי הדעות בין העמים יימצאו פתרונות בדרכי שלום ובלי אלימות . השנה האחרונה של המלחמה בעיני חייל גרמני , אריך מריה רמרק החודשים עוברים . קיץ זה , , 1918 הוא העקוב דם והקשה מכל קודמיו . [ ... ] כל חייל יודע שאנו מפסידים במלחמה . אין מרבים לדבר בזה , אנו נסוגים , ולאחר המתקפה הגדולה הזאת , לא נוכל לשוב ולתקוף , אין לנו אנשים ואין תחמושת . אבל מסע המלחמה נמשך - והמיתה נמשכת . קיץ . 1918 מעולם לא נראו לנו החיים בדמותם הדלה חשוקים ( אהובים ) יותר . הפרגים האדומים בשדות שאנו רובצים בהם , החיפושיות החלקות המטפסות בגבעולי העשב , הערבים החמים בחדרים האפלוליים , הצוננים , העצים מלאי הסוד בדמדומים , הכוכבים וזרימת המים , החלומות והשינה הממושכת - הו החיים , החיים , החיים ! קיץ . 1918 מעולם לא כאבנו בשתיקה יותר מאשר ברגע שובנו לחזית . השמועות הפראיות , המשגעות , על שביתת הנשק והשלום עלו על פני השטח , מבלבלות את הלבבות והופכות את השיבה לחזית לקשה יותר משהייתה אי פעם . קיץ . 1918 מעולם לא היו החיים בחזית מרים ומחרידים יותר בשעות האש , כשהפנים חיוורות רובצות ברפש והידיים מתעוותות לתפילה אחת : לא ! לא ! עדיין לא ! לא עתה ברגע האחרון ! קיץ . 1918 משב התקווה החולף בשדות השרופים , הקדחת הדוהרת של קוצר הרוח , של האכזבה , אימת המוות שאין מכאיבה ממנה , השאלה שאין הדעת משלימה עימה : מדוע ? מדוע אין שמים קץ לזה ? ומדוע מרחפות שמועות אלו על הסוף ? ( א"מ רמרק , במערב אין כל חדש , עמ' ( 175-174 . 1 המלחמה הסתיימה בסתיו . 1918 מה היו תחושותיו של החייל הגרמני בקיץ , 1918 לקראת סיום המלחמה ? מה היו מחשבותיו ? . 2 האם לדעתכם תחושותיו של חייל צרפתי בחזית לקראת סיום המלחמה היו זהות לתחושות של החייל הגרמני ? נמקו . . 3 רמרק כתב בפתח ספרו : " אין ספר זה מבקש להיות כתב אישום או וידוי , עליו לנסות לספר על דור שנהרס במלחמה - גם אם נחלץ מפגזיה . " מה כוונתו ? הסבירו .
|
|