|
|
صفحة: 63
במילה " זמן " הכוונה לשלוש התקופות : התקופה הקודמת לרגע הדיבור שלנו , התקופה החופפת אותו או התקופה הבאה אחריו . אם קשה לאתר את היסוד נושא-הזמן , הופכים את המבע כולנו לעבר– על-ידי הוספת המילה " אתמול " לפני המשפט כולו ; ומבע הנתון בזמן עבר – הופכים לעתיד . אם אפשר להפוך את המבע לעבר ( או לשנות את זמנו בכל דרך אחרת , ( המבע הוא משפט תחבירי . הבלשנים קוראים למשפט כזה " פרדיקאציה , " ( בעברית = ה ?ָ ? ה מן המילה נשוא , ( כלומר – ייחוס תכונה , מצב או פעולה ליישות כלשהי . גם משפטים שמניים האופייניים לעברית כלשון שמית , אינם יוצאים מן הכלל הזה , שכן גם בהם יש יסוד נושא זמן , גם אם צריך לפעמים " לחפור " קצת כדי לגלות יסוד זה . ואכן , אם מטים את המשפט השמני בזמנים השונים ( עבר או עתיד ) מגלים את היסוד נושא-הזמן באוגד . דוגמה : הבניין גבוה ( הווה ;( הבניין היה גבוה ( עבר . (
|
|