|
|
صفحة: 59
צורן סופי , צורן תחילי – צורני הגזירה הסופיים הם הנפוצים והאופייניים לעברית . הוספנו עליהם גם את צורני הגזירה התחיליים . השימוש בצורנים אלה הולך ומתרבה בעברית בת ימינו . הצורן הסופי ס ִ י – ראו הרחבה בשיעור : 19 שם התואר . גזירה על גבי גזירה – יש מילים שאמנם המבנה שלהן הוא בסיס + צורן גזירה , למשל : מסעדן ( מ ִ סעדה + ס ָ ן , ( ? סר ִ יט ַ אי ?) סר ִ יט + ס ַ אי ?? , ( ב ְ ר ? ת ??) בר + ? ת , ( אבל הבסיס עצמו נוצר על-ידי הצטרפות שורש ותבנית באופן מסורג : מסעדה ( ס-ע-ד + מ ִ ססס ָ ה , ( ? סר ִ יט ( ס-ר-ט + ?ַ סס ִ יס ?? , ( בר ( ד-ב-ר + ס ? סס . ( במקרים כאלה חשוב להבהיר לתלמידים שאנו מחפשים את הגזירה של המילה הקיימת , ולא את דרך התצורה של בסיסה . באותו האופן ניתן להראות שיש מילים שהבסיס שלהן נוצר אף הוא בגזירה קווית ( בסיס וצורן , ( למשל : השם ע ִ ?? נ ַ אי נוצר מהבסיס ע ִ ?? ן ומהצורן ס ַ אי , וגם הבסיס ע ִ ?? ן נוצר מבסיס ( עת ) ומצורן ?) ן . ( הצעה לפעילויות נוספות פעילות מסכמת : גזירה של שם העצם ? אפשר להביא לכיתה עיתונים שונים ולאסוף שמות של בעלי מקצוע מתוך מודעות ה " דרושים " השונות . מדור זה בעיתונים מציע מגוון רב וחי של שמות שונים , בשפע של משקלים ושל צורני גזירה . לאחר האיסוף בקשו למיין אותם לשתי קבוצות : גזירה מסורגת ( שורש ותבנית ) וגזירה קווית ( בסיס וצורן . ( לאחר המיון הראשוני אפשר למיין את השמות לפי קבוצות המשקלים השונים ולפי צורני הגזירה השונים .
|
|