صفحة: 52

בכל " מ ? בכל " מ הן מילות יחס מקוצרות , ויש להן " מקבילות " שאינן מחוברות לשם ( כ – ?ְ מ , ? ל – אל , מ – מ . ( עם זאת , חשוב להעיר כאן , שלא בכל מקרה ניתן להחליף ביניהן , אדרבא , לעתים קרובות החלפה כזאת מנועה . השוו , למשל : המכתב נשלח ליוסי . – המכתב נשלח אל יוסי . ( קביל ) נתתי את המכתב ליוסי . - * נתתי את המכתב אל יוסי . ( אינו קביל ) ההקבלה היא רק במשמעות הכללית של מילות היחס האלה ובמוצא ההיסטורי שלהן . צורת היסוד של שם העצם – מתי צריך לשנות את השם בנקבה לזכר כדי לקבל את צורת היסוד שלו ? ? יש לשנות מנקבה לזכר רק כאשר צורן הנקבה מסמן את ההבדל בין זכר לנקבה בלבד ולא הבדל נוסף במשמעות . נטייה כזאת יכולה להיות רק בשמות העצם המציינים בני אדם ובעליחיים . למשל , הזוגות קצ ִ ין – קצ ִ ינה או ? ק ִ יד – ? ק ִ ידה , הם צורות דקדוקיות שונות של אותה המילה , של אותה צורת היסוד , ושהתבנית שלהן היא סס ִ יס . אך צורת היסוד של קצ ִ יצה היא קצ ִ יצה ולא קצ ִ יץ . הצמדים קצ ִ יצה – קצ ִ יץ , קצ ִ ירה – קצ ִ יר אינם נטיות דקדוקיות של אותה המילה . אלה , כמובן , שתי מילים שונות , ולכל אחת מהן יש צורת יסוד אחרת , ולפיכך – גם תבנית שונה : קצ ִ ירה – סס ִ יס ָ ה , קצ ִ יר – סס ִ יס . סוגי הסמיכות ? לצירופי הסמיכות 3 סוגים : סמיכות דבוקה ( מכתבי הקוראים , ( סמיכות " של " ( מכתבים של קוראים , ( סמיכות כפולה ( מכתביהם של הקוראים . ( הצעה לפעילויות נוספות פעילות : שיבושי לשון ? כהעשרה לנושא המין הדקדוקי של שם העצם , אפשר לעסוק בשמות עצם שטועים בהם בשכיחות גבוהה , כגון : ? רב ( זכר , ( עט ( זכר , ( צ ֹ מת ( זכר . ( הציעו לתלמידים להביא " הוכחות " מן השטח למין הדקדוקי של שמות אלה מן העיתונים , משלטי רחוב ומפרסומות . הם יוכלו לאסוף צירופים של שמות אלה בלוויית שמות תואר , כגון : צומת מסוכן , גרביים ארוכים . ייתכן שיגלו בהם שיבושים ( ויתקנו אותם . (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار