שיעור 8: הבעה בעל-פה

صفحة: 33

בשיחה אישית-חברית , אין מרחק בין הצדדים , אין הבדלי סמכות , ולכן כללי השיחה גמישים יותר , למשל , יש שיוויון בחלוקה לתורות . אם השיוויון נפגע – בן השיח עשוי להיעלב . בשיחה מוסדית בני השיח יודעים מראש שאין מקום להיעלב . גם בשיחה אישית-חברית יש מוסכמות והרגלים . כללים אלה אינם כתובים , אך כולם חשים בהם . גם אם רוצים לומר משהו תוך כדי דברי בן השיח , מחכים קצת ואין מדברים כל הזמן במקביל . אנו ערים לסימנים להחלפת התור ופועלים בהתאם . הסימנים לחילופי תורות יכולים להיות גלויים , כמו : "נו , אז מה את / ה חושב / ת , "? וסמויים , כגון : נשימה , הפסקה , מבט . מבחינת התורות , השיחה בכיתה דומה יותר לשיחה מוסדית . המורה מנהלת את השיחה , היא מחלקת את התור , והתלמידים אמורים לשים לב לחלוקת התור . יש דרכים גלויות למסירת התור : "כן , אודי , " ... " ענת , קראי את תשובתך . " מילות פנייה הן אמצעי למסירת תור בשיח הכיתתי . תורת הנימוס ? תהליך התקשורת טומן בחובו אפשרות ( פוטנציאל ) לפגיעה בנמענים . השמעת ביקורת , סירוב , דרישה , בקשה – כל אלה עשויים לפגוע בזולת . לפי תורת הנימוס יש שני עקרונות חשובים המנחים את השמירה על הנימוס , ומאפשרים ערוצי דיבור פתוחים וללא תקלות : . 1 השאיפה להערכה – כל אדם רוצה לשמור על דימוי חיובי שלו , לכל אדם רצון להיות נאהב , מוערך . . 2 השאיפה לטריטוריה , לעצמאות – אדם אינו רוצה שיפלשו לטריטוריה שלו או שיכבידו עליו . השמעת ביקורת או סירוב הם פגיעה בשאיפה להערכה של אדם את עצמו . המשמיע ( המוען ) פוגע בדימוי של הנמען . דרישה , בקשה מכבידות על הנמען , ומהוות פגיעה בשאיפה לטריטוריה . הפגיעה עשויה להיות דו-סטרית , שכן היא פועלת גם על המוען וגם על הנמען . אם אדם מתנצל , הוא פוגע בשאיפה שלו להערכה . אם אדם נוזף , הוא פוגע בשאיפה להערכה של הנמען . אם אדם דורש " ) תביא לי , ( " ! הוא פוגע בשאיפה לטריטוריה של הנמען , ובאותה עת פוגע גם בשאיפה שלו ( המוען ) להערכה , כי הוא מבקש / זקוק למשהו או מוצג באור תוקפני . בתהליך התקשורת השמעת ביקורת , סירוב , דרישה , בקשה היא בלתי נמנעת . התבטאויות , כגון : " זה לא טוב " ! ( ביקורת , ( " לא מסכים , " ! " לא נכון " ! ( סירוב , אי הסכמה , ( " לך מכאן , " ! " תביא לי " ! ( דרישה , ( עשויות לפגוע בנמען וגם במוען . כדי להימנע מפגיעה בנמען ( בשאיפה להערכה או בשאיפה לטריטוריה , ( הדוברים נוהגים לרכך את דבריהם , " לעטוף " אותם בדרכים שונות . הריכוך מקל על הנמען לקבל את הדברים . ביטויי הריכוך הם אלה המבטאים את הנימוס .

السابق  |  التالي