|
|
صفحة: 36
הדרך הישירה נהוגה יותר בהוראת שפה זרה ( מאגרי מילים , מחסני מילים , ( ואילו הדרך השנייה נפוצה יותר בהוראת שפת אם . אולם בעשורים האחרונים חל שינוי בדפוסי הקריאה של אנשים בכלל ושל בני הנוער בפרט . כולם קוראים הרבה פחות . לירידה בקריאה יש השלכות משמעותיות על מהירות הקריאה , על יכולת ההבנה של הטקסט וההעמקה בו , על יכולת הריכוז , וכמובן על ניכוס של אוצר מילים . לעתים בית הספר הוא ההזדמנות היחידה של התלמיד להיפגש עם טקסטים עשירים יותר ומורכבים יותר . משום כך , על המערכת החינוכית ועל המורים לגייס טכניקות של רכישת שפה זרה גם בהוראת שפת אם . כלומר , על המורים להשתמש באסטרטגיה של הוראה ישירה , ממוקדת ומובנית של המילה גם בעיסוק בשפת האם . התרגום הדידקטי לקביעה זו מתבטא בהוצאה מודעת של " מילים קשות " מתוך טקסט שבו דנים בכיתה , והתייחסות לרשימת המילים שתיכתב על הלוח , תהיה לא רק למשמעות העולה מתוך ההקשר המעוגן בטקסט , אלא גם למשמעויות האחרות הקיימות בשפה . זוהי דרך חשובה להעשרת אוצר המילים בקרב אוכלוסיות שאינן מורגלות בקריאה , והיא מחוייבת המציאות , כיוון שרבים מן התלמידים אינם קוראים כלל . הצעה לפעילויות נוספות פעילות : מילה וצירופים – בוחרים מילה מסוימת , רצוי מילה הקשורה לקטע שדנים בו . כותבים את המילה באמצע הדף ( או באמצע הלוח , ( ומבקשים מן התלמידים לתת ביטויים וצירופי מילים הקשורים למילה זו . כך יוצרים ממנה " שמש " למילים האחרות היוצרות עמה צירופי מילים . שואלים את התלמידים אם הצירופים מוכרים להם . התלמידים יכתבו ליד כל פירוש את הצירוף המתאים לו . אם אינם יודעים את הפירוש , הם ייעזרו במילון . פעילות : מילים לועזיות ? אפשר לשלב קטע מתוך נאום / דיון עם מילים קשות – כדי להראות שגם בדיבור נתקלים במילים לועזיות . לבקש להסבירן . ניתן גם להציג תמליל של נאום תלמיד בכיתה . לבקש לשבץ בו מילים לועזיות / ניבים / פתגמים . פעילות : שימוש בסלנג – יש טענה שהסלנג מצמצם את השפה . במקום – יפה , מעניין , מרגש , מעורר מחשבה ועוד עשרות חלופות – יש ביטוי אחד : אחלה . ! ערכו דיון בנושא . אפשר להוביל את התלמידים למחשבה שהסלנג – לעתים מצמצם , ולעתים מעשיר ( יש ביטויים רבים שאין להם תחליף . ( במצבים בלתי פורמאליים – הסלנג מתאים – מקרב , תוסס ויש בו הומור . במצבים פורמאליים – הסלנג אינו מתאים . הוא מייצג אי הבנה של סיטואציית הדיבור , חוסר דיוק בבחירה הלשונית .
|
|