|
|
صفحة: 34
חז " ל במקבילות אחרות - א ִ ילן , לב ָ נה , קרקע , טעה . היום אלה וגם אלה נמצאות בלשוננו , והן משמשות מילים נרדפות . לפעמים הן משמשות במשלב שונה ( ירח ַ / לב ָ נה , ? גה / טעה . ( ניבים – למרות שהניבים מאפיינים לשון גבוהה , יש גם ניבים חדשים בלשון הסלנג , והם נפוצים בלשון הדבורה ( הלך עליי , ירד מהפסים , חיכה לו בסיבוב . ( משלבים - צורת הדיבור שלנו בשיחה יום-יומית עם חברים , בני משפחה או שכנים שונה מצורת הדיבור בנאום חגיגי , למשל , לכבוד בר-מצווה . אנו משנים את צורת הדיבור בהתאם לנסיבות כמעט באופן טבעי . הבדלים אלה בין צורות הביטוי קיימים גם בכתיבה . כתיבת מכתב או פתק לחבר שונה מכתיבת מכתב למורה , למנהל או למערכת עיתון . ההבדלים מתבטאים במשלב הלשוני . הלשון שבה משתמשים , תלויה בנסיבות התקשורתיות : האם מדברים או כותבים , היכן עושים זאת , ומהו המעמד שבו עושים זאת . הלשון תלויה גם ביחסים שבין המוען והנמען - מי הכותב , מי מקבל את החומר הכתוב ( המבחן , החיבור , המכתב , ( האם מדובר בחברים או בכתיבה לגוף רשמי ? הבחירה בלשון תלויה גם במטרת הכתיבה ובתוכן . אחד הנושאים הקשים להפנמה אצל תלמידים הוא התאמת המשלב הלשוני לנסיבות השיח השונות . מחקרים מראים שילדים ובני נוער יודעים להתאים את המבע הלשוני לנסיבות החברתיות . משום כך נשאלת השאלה : מדוע תלמידים אינם עושים זאת ? סביר שחלק מהתשובה היא שלא מצוי ברשותם הרפרטואר העשיר של השפה המאפשר זאת . אם כן , אנו כמורים צריכים לדאוג להעשרה שפתם דרך פעילויות מכוונות לאורך כל לימודי השפה הן בשיעורי ההבעה , הן בשיעורים של דיסציפלינות אחרות . מרכיבי המשלב - ההבדל בין המשלבים יכול להתבטא בצורות דקדוקיות שונות , באוצר המילים או במבנים התחביריים , וגם בצורות הגייה ואינטונציה . דוגמות : מילון ? אוצר מילים : ירח – משלב בינוני , לבנה – משלב גבוה . מורפולוגיה ? כינויים חבורים : הבית שלי – משלב בינוני , ביתי – משלב גבוה ; לראות אתכם משלב בינוני , לראותכם – משלב גבוה . תחביר ? סדר מילים במשפט : ישבתי בבית – משלב בינוני , בבית ישבתי – משלב גבוה . < < פונולוגיה ? הטעמה : עוגה – משלב נמוך , עוגה – משלב גבוה . סימון משלבי – משמעות המילה נקבעת ברצף התחבירי ובהקשר רחב יותר – הטקסטואלי-לשוני , וההקשר החברתי-הנסיבתי . ההקשר הנסיבתי – מתי , היכן , מעמד המשתתפים , מדיום ( דיבור , כתיבה , טלפון , עיתון . ( בחירות לשוניות דומות מופיעות בנסיבות דומות . הבחירות מתייחסות לבחירת מילים , סדר המילים במשפט , שימוש בצורות מורפולוגיות מסוימות , היגוי וכתיב . כך , למשל , בעיתון מוותרים על פועלי קיום " ) אולמרט באזכרה לדיין . ( "
|

|