|
|
صفحة: 472
התצורה של הפועל נשארה בעיקרה , כפי שהייתה בלשון המקרא : בנויה משורש ומתבנית ( בניין . ( בעניין השורש , שהוא רכיב בסיסי מאוד בלשון העברית - אפילו לילדים קטנים , שמתחילים לדבר , יש תחושה אינטואיטיבית של שורש , ולכן הם יוצרים פעלים "מצחיקים , " כגון : אבא הךחיץ לי את הידיים ; הוא מבכה אותי ( גורם לי לבכות ;( אני פוחדת שמתרושך ... כיוון שאין פעלים בגזירה הקווית , בחידוש פעלים חייבים להשתמש בגזירה המסורגת . בעברית בת-זמננו יש נטייה להרחיב את אוצר המילים בדרך של חידוש שורשים או בדרך של שיבוץ שורשים קיימים בתבניות חדשות . בשתי הדרכים יש נטייה להשתמש בשורשים , ששלושת או ארבעת ההגיים בהם הם עיצורים ממש . כלומר , מחדשים מילים בעיקר באמצעות שורשים בגזרת השלמים ולא בדרך המיוחדת לגזרות האחרות . הגזרות החסרות והנחות - חסרי פ"נ , נחי עי"ו והכפולים - אינן "מייצרות" עוד שורשים , ונשארות בהן בעיקר הצורות המסורתיות . שורשים חדשים רבים נגזרים משמות עצם ( גזורי שם , ( ואם בשם העצם אין שלושה עיצורי שורש , הופכים את התנועה ( אם הקריאה ) לעיצור , כגון : ביל ( בול , ( שוק ( שוק , ( סוג ( סוג ) ועוד . בחידושים רבים יש שורש בן ארבעה עיצורים , לכן יש העדפה ברורה לחדש פעלים בבניינים הכבדים , בעיקר בבניין פיעל , כגון ק 1 דמם , לצטט , לרוחצן , לסקרן ועוד . אם כן , גם בתצורת הפועל , שבה אנו ממשיכים את דרך לשון המקרא , יש חידוש ברור : העדפה של גזרת השלמים והעדפה של הבניינים הכבדים . ויש עוד תופעות : מצד אחד "חזרנו" אל גזרת ל"א המקראית ואיננו נוהגים לפי לשון חז " ל , כלומר אנו אומרים : מצאנו , קראנו ( ולא : מצינו , לןןינו , ( אך בלשוננו יש גם צורות , כגוף מצוי ( מי צ ' א (' או מלוי ( מ'ליא , (' ובלשון לא תקינה קינתה ( במקום : קינאה ) ממולא ( במקום : ממולא , ( שהן דווקא לפי הדרך של לשון חז"ל . בתחום התחביר - יחסי השעבוד , המורכבות הרבה של המשפטים , כשמדובר בטקסטים עיוניים , אופייניים ללשון זמננו , יותר מלשון המקרא ואף יותר מלשון חז"ל . ראשיתה של התופעה בתקופת ההשכלה ובראשית התחייה ( למשל : במאמריו של אחד-העם . ( יש בתופעה זאת ללא ספק השפעה של שפות אירופה המודרניות . אולם סימני השעבוד של הפסוקיות השונות הן בעיקר מלשון חז"ל - מילת השעבוד העיקרית היא ש ' השעבוד והרכביה ( כגון : מפני ש ,... על אף ש . ( ... בתחום הסמנטיקה ואוצר המילים - הלשון העברית מתעשרת כל הזמן בחידושים בכל התחומים ובכל המשלבים , אך הבסיס לחידושים נוצר במשך אלפי שנים - בכל התקופות הקודמות . המילים , שאנו משתמשים בהן היום - מתי הן "נולדו ?" באיזו תקופת לשון התחילו להשתמש בהן ? באותו עניין - מוצא המלים נתונים מספריים על מוצא המילים , שאנו משתמשים בהן בעברית של זמננו : בין 60 , 000 מילים בעברית בת-זמננו 6 , 000 - הן מלשון המקרא , 14 , 000 מלשון חז"ל , 5 , 000 מימי הביניים , 15 , 000 מלשון ההשכלה , התחייה ואילך . עוד נתון מעניין : בכל שפה יש כ1000- מילים שכיחות ביותר . מתוך 1000 המילים השכיחות בעברית בת-זמננו יש כ800- מילים מקראיות ( לפי : חיים רבץ . ( צירופים חדשים רבים מעשירים את המילון שלנו , כגוף עסקת סבילה , דל שומן . תצורה זו של הרחבת אוצר המילים היא המשך לדרך , שהייתה נפוצה מאוד בלשון ההשכלה . יש גם צירופים שמקורם באחת מתקופות הלשון הקדומות , אך הם שינו את משמעותם בימינו . דוגמות : הכה ... גלים ( זכריה י , יא ) - במקרא הכוונה לגלי הים , ואילו היום משמעו : לעורר הד רחב למשהו ( השמועה מכה גלים . ( אובד עצות ( דברים לב , כח ) - במקרא משמעו חסר תבונה , ואילו היום משמעו : נבוך , חסר אונים . שינוי סמנטי דומה נמצא גם במילים רבות , שבמקרא הייתה משמעותן שונה מזאת המקובלת היום . דוגמה.- מדרגה - כמקרא : טרסה , מדרגה בהר ; בלשון חז " ל ובימי הביניים נוצרה משמעות מושאלת של המילה : עמדה , רמה , דרגה . ואילו בימינו המשמעות השתנתה והיא מדרגות שבבית , מדרגות בין קומה לקומה וכדומה . למשמעות הזאת השתמשו בעברית הקדומה דווקא במילה מעלה ( מעלות המזבח , שהן המדרגות שהובילו למזבח . ( ומה פירוש המילה מעלה בימינו ? גזרות , ראו ענד . 288 עירוב בין ל"א-ל , " ראו עמי , 308 ובלשון רוז"ל , עמי . 461 אורך משפט ומורכבותו , ראו עמי . 346 , 47 , 46 צירופים שהופכים למילה , ראו עמי , 205 . 442
|
|