|
|
صفحة: 468
לשון ההשכלה - תנועת ההשכלה של יהודי אירופה נמשכה כמאה שנה ( מסוף המאה ה18- עד סוף המאה ה . ( 19- בתקופה זו החל המפנה , שהביא לתחייה הלאומית ולתחיית הלשון העברית בעת החדשה . בספרות ההשכלה חל מהפך מכוון ומודע בלשון העברית , המשכילים פעלו במרכז אירופה ובמזרחה , ומרדו בלשון הרבנית , שנראתה להם תערובת מלאה שיבושי לשון . המשכילים פנו חזרה אל לשון המופת העברית - לשון המקרא , התעמקו בדקדוק שלה והשתדלו לכתוב רק בה . ( הם הושפעו מההשכלה האירופית הכללית , הקלסיציזם , שפנתה אל התרבות העתיקה של יוון ( . אולם הם חיו בתקופה של חידושים במדע , בהיסטוריה ובהגות , לכל אלה לא הספיק אוצר המילים המקראי , והם נזקקו להרחבתו . לפעמים הם הקנו למילים המקראיות משמעויות חדשות , דוגמות : משמעות המילים מכונה , חשמל במקרא אינה ברורה . בלשון ההשכלה ניתנה להם המשמעות המוכרת היום . הם יצרו מן המילים המקראיות צירופים בעלי משמעות חדשה . דוגמות : מסלת ברזל , בית נתיבות , תפוח אדמה , בתי ידים ( שרוולים / כפפות , ( בתי עינןם ( משקפיים , ( מגבעת אצבע ( אצבעון . ( חלק מן הצירופים הללו משמשים עד היום , וחלקם הוחלפו מאוחר יותר במילה אחת . הרחבת אוצר המילים באמצעות יצירת צירופים כבולים הייתה דרך מקובלת מאוד בספרות ההשכלה . היה בכך ביטוי להשפעה של שפות אירופה , בעיקר הגרמנית , שדרך זו של גזירה קווית ( בסיס + בסיס ) נפוצה בה מאוד . בדרך זאת יכלו המשכילים להשתמש במילים מקראיות , והם נתנו לצירופן משמעות חדשה , שנזקקו לה . בלילה ההוא בעת אשר יצא יעקב-חיים מביתו מבלי הבט אחריו נפלה אסתר מהכיסא אשר ישבה עליו כי עייפה נפשה מרוב מצוקות לבבה ותתעלף . ומי יודע אם פקחה עוד עיניה לראות אור אחרי כי איש לא היה בבית אשר יחוש לישועתה לולא נפל היונק מידה וייתן קול גדול . ומי ישער כוח אהבת אם ! לקול הילד הקיצה כרגע ותתעורר ותחלף כוח ותקרא בכל עזוז רוחה : 'לא ! לא אמות , למענך אחיה ' ! ומבלי הרבות מחשבות עטפה את הילד בסדינים ובמעטפות ותעמסהו במטפחת גדולה על שכמה , כאשר ראתה נשי האיכרים עושות בצאתן לעבודתן בשדה ועולליהן עמהן , ותפרוץ לרוץ אחרי אישה להשיבו הביתה . כה רצה בכל מאמצי כוחה זמן כביר מבלי חשוב אנה פניה מועדות , עד אשר החלו קרסוליה להימעד . אז שאלה את נפשה : אך אנה אלך ? - אחרי אשר הרבתה לחשוב את דרך אישה , גמרה אומר כי רק בבית המשתה אשר שמה יימצאו בעלי העגלות ההולכות לעיר הפלך מדי יום ביומו תמצאהו , כי אנה ישים פניו אם לא לעיר הפלך . עייפה ורועדה מקרח באה שמה אחרי אשר הלכה כשתי שעות ברגל בדרך אשר ערמות שלג כיסוהו עד ברכיים , וכרגע סבוה כל העגלונים ויסחבוה איש איש אחריו כי תלך עמו בעגלתו , ולא נתגרה להוציא הגה מפיה , עד אשר שב רוחה אליה כמעט ותשאל אם לא היה אישה בזה . ? מתיל : פיץ סמילנסקיו , קמי . ™™ לשון ההשכלה . שימו לב להיצמדות ללשון המקרא בצורות , כגון : אשר , וי ההיפוך וכינויים חבורים . בתחום התחביר - בכתיבה העיונית בעיקר - בולטת המורכבות הרבה של המשפטים , המושפעת , כנראה , משפות אירופה . המשך לתופעה זו רואים גם בתקופה של תחיית הלשון . ראו , למשל את האורך והמורכבות בקטע הבא ממאמרו של אחד-העם . בעקבות ביקורו בארץ ( לפני כ100- שנה ) כתב אחד העם את תגובתו על מצב הדיבור העברי בבתי הספר בארץ - ואין לו נחת ... כל הפסקה היא משפט אחד ארוך מאוד . הדבור העברי לו מקדישים מיטב הזמן ... אבל תוצאת כל עמלם היא , כי שוטף הדבור העברי במרוצה מפי התלמידים כל זמן שסובב רק על ענינים פשוטים ורגילים , או כשהם מספרים בע"פ דברים שלמדו מתוך הכתב ; ואולם , כששואלים את התלמיד , אפילו במחלקה העליונה , שאלה הרחוקה מעט מחיי יום יום ושאי אפשר לפטרה בדברים ככתבם ( למשל , לבאר סבתו של איזה חזיון בתולדות ישראל , ( מיד - גם אם יודע הוא ענין השאלה באופן מספיק - הוא מתחיל לגמגם , ובאין ביכלתו לסדר דבריו בסגנון ברור , מבקש עזר בתנועות הידים ובשאר אמצעי ה"מימיקה , " מרמז על מה שבלבו על ידי מליצה כללית שנזרקה לתוך פיו - ואין נחת . 7 ™ ? m <\ tnrt . ? העם . " שעבוד ומורכבות . כל הפסקה היא משפט אחד ארוך . התחברות בסיסים , ראו עמי . 209
|
|