|
|
صفحة: 249
. 3 גם את הפתח הגנוב במילים כמו מפתח , השמיע , לא ניקח בחשבון כתנועה ממש בחלוקה להברות : מפ-תרו מש-מיע פ-תוח ת-מה נוח כמו : מלז-מר מך-גיש כ-תוב ד-בק נוף ד 3 . הברה סגורה והברה פתוחה מבחינים בין הברה סגורה להברה פתוחה : הברה שמסתיימת כעיצור - היא הברה סגורה ( ס , ( והברה שמסתיימת בתנועה - היא הברה פתוחה ( פ : ( במילה מת-ג - > גל יש שלוש הברות סגורות , במילים פה , בוא יש הברה פתוחה אחת , במילה מר-פ-אה יש הברה אחת סגורה ושתי הברות פתוחות . חשוב לשים לב לכמה בעיות , שעלולות להתעורר בקשר לקביעת סוג ההברה הדקדוקית : אותיות אהו"י - כאשר הן עיצוריות ההברה סגורה : צו , זיו , גוי , ב-ני . כך גם , כשהחברה מסתיימת בה' פספ פס ספס עיצורית : ג-בה-תי , ג-בה , ש - !? ח-נה וכדו . ' כשבסוף ההברה מצויה אות אהו '' י נחה , שמסמנת תנועה , תהיה זאת הברה פתוחה , כמו במילים : פ-נה , קו-נה , מ-צא-תי . התעתיק מראה זאת יפה , למשל : . macati , kone , pana א' תהיה תמיד נחה בסוף ההברה : ממ-צא , נמ-לא-נו , לקרוא . י צירה מלא - בכל המילים הנכתבות בצירי מלא , הי ' נחה ולכן ההברה פתוחה : פ פ פ פ פ הנ-רוי-תי , הו-רי-כם , הי-ני-קה , מי-דע , מי-טב . ובתעתיק : . metav , meda , henika , horexem , hinheti רבים הוגים את הי' כאילו היא עיצורית , אולי בשל הכתיב בי' ומכאן נובעת הטעות . ? האות עי מסמנת תמיד עיצור , לכן כשהיא עומדת בסוף הברה , תהיה זאת הברה דקדוקית סגורה : ס ס ס סס ק-לע , נע , מי-ןע . גם הברות שיש בהן פתח גנוב הן סגורות : מך-גיע , נ-פוח . בהברה הסגורה ( המסתיימת כעיצור ) מסומן לפעמים סימן השוא-הנח , כמי : משתכלל , מ ^ ך , הגזמת . אין זה משנה , כמובן , את סוג ההברה , כי סימן זה מסמן חוסר תנועה . פ פ ס פ פ פ אך שימו לב שמקומו של השווא הנע שונה , הוא עומד בראש ההברה : לכן : ע-מדו , נך-ברו , משי-כה . ד 4 . הטעמה הטעמה היא הגייה שיש בה עוצמה ( לחץ ) רבה יותר . במילה יש רק מקום מוטעם אחד , והברה זאת מכונה הברה מוטעמת . רוב המילים בעברית מוטעמות בהברה האחרונה שלהן , כמו : שבת , קרובים , ש ^ חן , הלכת , לבדק , צוק , מה , מנה . הטעמה זאת נקראת "הטעמה מלרע > ת . " חלק מן המילים בעברית מוטעמות בהברה שלפני האחרונה , כמו במילים : מגבעת , דגל , שער , משכרת , בודקת , הוצאת , כתבנו . הטעמה זאת נקראת "הטעמה מלעילית . " ההטעמה עשויה להבחין בין משמעויות שונות . יש זוגות של מילים , שרק ההטעמה בהן שונה , ובמקביל להבדל זה - גם המשמעויות שונות . למשל , השוו בין זוגות המילים המודגשות במשפטים שלהלן : שתיתי בירה בעיר הבירה . יוסי טעם את המאכל החדש והיה לו טעם מוזר . בין שתי המילים b / ra bira או tar am - taram יש רק הבדל קולי אחד , הוא ההבדל בהטעמה ובמקביל - יש גם הבדל במשמעות : בירה ( מלעיל ) - משקה , בירה ( מלרע ) - עיר ראשית . ראו עמי . 147 , 139
|
|