|
|
صفحة: 413
יש כמה סוגים של דו-משמעות תחבירית : ש 0 פעולה כנסמן - במשפטים הבאים יש דו-משמעות בצירופי הסמיכות : _ מישהו מינה את המנכ"ל , והמינוי הזה עורר התנגדות . מינוי המנכ"ל עורר התנגדות . - ^ ~ J > ^ המנכ '' ל מינה מישהו , והמינוי הזה עורר התנגדות . - - _ החתול רדף אחרי מישהו , וזה ארך שניות . רדיפת החתול ארכה שניות . > לל ^ ^ מישהו רדף אחרי החתול , וזה ארך שניות . כשנתונה סמיכות שהנסמך שלה הוא שם פעולה , אין לדעת בבירור אם הסומך הוא הנושא או המושא : המנכ '' ל מינה או מישהו מינה אותו , החתול רדף או רדפו אחריו . בשני המשפטים יש סמיכות עם נסמך שהוא שם פעולה , כלומר שם עצם שנוצר מפועל : שם הפעולה מינוי נוצר מהפועל מינה ; רדיפה - מהפועל רדף . לפעלים מינה , רדף יש שני משתתפים הכרחיים ( נושא ומושא . ( אולם , כאשר משנים את הפועל לשם פעולה ( מינוי , רדיפה ) הוא יכול להתקשר בקשר של סמיכות עם כל אחד משני המשתתפים , עם הנושא או עם המושא : השר מינה את המנכ"ל 4— מינוי המנכ"ל ( התקשרות עם המושא ) החתול רדף אחרי העכבר «—• רדיפת החתול ( התקשרות עם הנושא ) סמיכות ותואר - כשמצמידים תואר לסמיכות , לא תמיד ברור אם הוא מתקשר לנסמך או לסומך : בת המלכה הצעירה - מי צעירה כאן המלכה או הבת ? תלמידי בתי-הספר הנבחרים - מי הם הנבחרים - התלמידים או בתי-הספר ? דו-משמעות כזאת יכולה להיווצר רק אם הסומך והנסמך יהיו זהים במין ובמספר : בת , מלכה - שניהם בנקבה , יחיד ; תלמידים , בתי-ספר - שניהם בזכר , רבים . אילו אמרנו , למשל : בן המלכה הצעיר , או : בת המלך הצעיר , לא הייתה נוצרת דו-משמעות . כינוי מאזכר - לפעמים , לא ברור בדיוק לאיזה שם עצם מרמז הכינוי . דוגמות : במסיבה היו חברו של יגאל ואחיו - מיהו אחיו ? אחיו של יגאל או של החבר ? פגשתי בקניון את רות עם חברתה , פעם אהבתי אותה - ... את מי אהבתי ? את רות או את חברתה ? במשפט בודד או בטקסט ארוך יותר יכולים להופיע כינויים המרמזים לצירופים שמניים שנזכרים במקום אחר בטקסט . התופעה נקראת אזכור והכינוי נקרא כינוי מאזכר . דו-משמעות זו נגרמת בשל הקושי בקביעת ההתקשרות : למה בדיוק מתקשר הכינוי ? גם כאן , כמו בסמיכות ותואר נוצרת דו-משמעות רק כאשר הכינוי מתאים במין ובמספר לשני שמות עצם נזכרים . אילו במשפט היה כתוב : במסיבה היו חברתו של יגאל ואחיו - לא הייתה נוצרת דו-משמעות . מה מתקשר למה - החזרנו את הדיפלומט מרומניה . למה מתקשר הצירוף מרומניה ? יהאם הדיפלומט הוא מרומניה , ואז הצירוף מרומניה הוא לוואי , כלומר - הוא חלק מן הצירוף השמני . ואולי מרומניה מתקשר לפועל החזרנו ? ( הדיפלומט שלנו נמצא ברומניה , והחזרנו אותו משם . ( אם זאת המשמעות - הצירוף מרומניה הוא תיאור מקום , חלק מהצירוף הפועלי . דו-משמעות יכולה להיוצר כשיש אפשרות לקשר רכיב כלשהו לצירופים שונים במשפט . בניסוח זהיר ומודע ניתן להימנע מדו-משמעות תחבירית מן הסוגים שהזכרנו , אבל לעתים מעוניינים בקיומן במתכוון לשם יצירת אי-בהירות , עמימות או ליצירת הומור . שם פעולה , ראו עמ' . 187 תארים , ראו עמ' . 188 אזכור , רמי , ™
|
|