|
|
صفحة: 383
צירוף היחס נון המזרח במשפט זה הוא לוואי ( ולא תיאור , ( כיוון שהוא מתקשר לשם עצם ולא לפועל . התוכן של המשלים אינו משנה את תפקידו : אם הוא מתקשר לשם עצם - הוא לוואי . פסוקיות המשלימות שם עצם הן פסוקיות לווא . > פסוקיות לוואי עשויות להתקשר לגרעין השמני בעזרת מילות השעבוד : ש ... או אשר או בעזרת וזי השעבוד , אם זמנה של הפסוקית הוא הווה . למשל . במשפט לעיל אפשר היה לומר : רוח חזקה מן המזרח , הנושבת במשך כל היום - .... ה' זו איננה ה' היידוע ואפשר להחליפה בש' השעבוד - רוח חזקה מן המזרח , שנושבת ... גם המקור עשוי להיות לוואי , אם הוא מתקשר לשם עצם . למשל : כבר זנחתי את המחשבה לנסוע . המקור לנסוע מתקשר לשם העצם מחשבה , ולכן הוא לוואי . כל ארבעים שודדי הדרכים האכזריים האלה של עלי בבא שיצאו מן הכדים נעלמו . כמת מספר גרעין סומך תואר כ' רמז שייכות פסוקית לוואי נשוא ה 2 . לוואי תמורה בצירופים הבאים יש גרעין ( שם עצם ) עם לוואים : העיר הגדולה , תל-אביב , חוגגת יונל . טוצרט , המלחין הדגול . מת בצעירותו . הקבוצה המנצחת , הפועל חיפה . שומרת על יתרון . הלוואים המסומנים הם מיוחדים : שם עצם המתקשר לשם עצם , אך לא בקשר של סמיכות . לוואי כזה נקרא לוואי-תמורה . הביטויים : תל-אביב , המלחין הדגול , הפועל חיפה - מבטאים בדרך אחרת את המסומן בגרעין השמני , והם מסוגלים להמיר את הגרעין , לכן הם נקראים : תמורה . התמורה עומדת אחרי שם העצם ( הגרעין ) ומשלימיו האחרים . אם הסדר שונה הניתוח הוא שונה : לוואי תמורה לי תמורה תל אביב , העיר הגדולה , חגגה יובל . המלחין הדגול , מוצרט , מת בצעירותו . פיסוק : נהוג לסמן פסיק בין התמורה לבין שאר חלקי המשפט . אפשר לוותר על הפסיק אם הגרעין והתמורה הם קצרים ביותר ( בני מילה אחת . ( יש סוגי משנה לתמורה : תמורה מזהה , כגון : המחזמר "עלובי החיים" הועלה מחדש . מסומנת לעתים במירכאות . תמורה מפרטת ( שהיא תמיד חלק כולל , ( כגון : קניתי את המצרכים : לחם , חלב , גבינה ושוקולד . נהוג להפרידה מן הגרעין בנקודתיים ולסמן פסיקים בין חלקיה , חוץ מן החלק המתחיל ב-ו ' החיבור . תמורה מצמצמת , כגון : חודשי הקיץ , במיוחד חודש אוגוסט , גורמים להתאדות מקורות המים . תמורה זאת ממירה את הגרעין רק בחלקו , ולעתים יש בראשה מילית מצמצמת כלשהי ( בעיקר , במיוחד , כגון , ( ואף היא מופרדת בפסיקים משאר חלקי המשפט . מספרם של הלוואים במשפט עשוי להיות גדול מאוד . הסיבה לכך היא שצירופים שמניים עשויים למלא תפקידים שונים במשפט : הנושא , התיאורים והמושאים , וכן תפקידים נוספים , ובכל צירוף שמני כזה יכולים להימצא לוואים שונים . כל משליטי שם העצם הם לוואים . הלוואים יכולים להיות מסוגים שונים : כמת , סומך , תואר , כינוי רמז , כינוי שייכות או משפ 0 ( פסוקית לוואי . (
|
|