|
|
صفحة: 376
אל פועלי חשיבה ורצון עשויות להתקשר גם צורות מקור בתפקיד של מושא . דוגמות.- רציתי להתנדב למד"א . חשבת לנסוע למזרח ? ניסיתי להירשם לאוניברסיטה , אבל המשרדים שם סגורים עד גמר החג . ד . ו ו סיכום : משלימי הפועל כל החלקים בצירוף הפועלי חוץ מן הגרעין עצמו ( הפועל , ( הם משלימי הפועל . משלים הפועל עשוי להיות צירוף ( צירוף שמני או צירוף יחס ) או פסוקית משועבדת . כל משלימי הפועל נחלקים לשני סוגים : תיאורים ומושאים . התיאורים הם תוספת חופשית לפועל , הם מרחיבים את המידע על ההתרחשות או על המצב בקשת רחבה של משמעויות , כגוף מקום , זמן , סיבה , אופן . מיון התיאורים הוא סמנטי בעיקרו , ניתן למיינם לארבע הקבוצות הראשיות האלה , או לדייק יותר ולמיינם גם לקבוצות משנה ( משך הזמן , תדירות , ויתור , תנאי , השוואה , תוצאה ועוד . ( המושאים הם משלימי פועל שאינם תיאורים . בניגוד לתיאורים המושאים הם משלימים מוצרכים , כלומר - הם משתתפים הכרחיים בהתרחשות , הם חלק הכרחי במבנה הצירוף הפועלי . מושא המתקשר לפועל בעזרת מילת היחס "את , " או ללא כל מילת יחס , הוא מושא ישיר ( ראיתי את גילה ; ראיתי פרדס . ( מושא המתקשר לפועל בעזרת מילות יחס מוצרכות אחרות , הוא מושא עקיף ( הבחין במכונית ; השלמתי עם המצב,- נעדרתי מן השיעור . ( אם המושא מבטא תוכן , הוא יופיע לרוב כפסוקית מושא ( חשבנו שהלכת הביתה . ( המשמעות הבסיסית של הפועל קובעת אם עשוי להתקשר אליו מושא כלשהו , וכן אם יהיה זה מושא אחד או שניים , או אם תהיה זאת פסוקית מושא . למשל , פעלים שיש בהם משמעות של גרימה , שייכות , יצירה ( הרחיב , שייך , בנה , ( מצריכים מושא אחד ; פעלים בעלי משמעות של העברה , תנועה ( נתן , קיבל , נסע ) מצריכים שני מושאים ; פועלי חשיבה או דיבור מצריכים פסוקית מושא וכדומה . בפרק הוזכרו מילות השעבוד העומדות בראש פסוקיות המושא וההבדל בין דיבור ישיר לעקיף . משלימ הפועל הם תיאורים או מושאים . התיאורים והמושאים יכולים להיות צירופים או פסוקיות .
|
|