|
|
صفحة: 361
צ » רופ » ם כבול > ם וניבים בכללם עשויים אף הם לשמש נשוא מורחב . למשל , כל אחד מן הצירופים המודגשים במשפטים הבאים הוא נשוא מורחב : המעבר מומו בחובו סיכון מסוים . המפעל פשט את הרגל . מה , הוא נפל על הראש ? ההצלחה העבירה אותו על דעתו . כל צירוף מן הצירופים המסומנים כאן הוא "ערך מילוני , " מושג אחד , צירוף כבול . כלומר - צירוף כבול הוא יחידה מילונית אחת ומשמעה אחד , ואין הוא סכום המשמעויות של המילים בתוכה . למשל , הצירוף נפל על הראש - אין פירושו שהוא נפל כשראשו כלפי מטה , או הצירוף פשט את הרגל - אין הכוונה שהמפעל הושיט את הרגל . בדרך כלל , אין אפשרות לשנות את רכיבי הצירוף הכבול , את סדרם או את צורתם הדקדוקית . למשל , אי אפשר לומר : הוא על הראש נפל , הם נפלו על ראשם , הוא מעד על הראש . וכיוון שצירוף כזה הוא יחידה אחת שלמה , אין מפרקים אותה גם בקביעת תפקידה התחבירי , כלומר - כל הצירוף ממלא את התפקיד של הגרעין . בצירופים אלה הגרעין הוא פועל , ולכן כל הצירוף הכבול הוא נשוא . הוא נקרא נשוא מורחב , כי יש בו יותר ממילה אחת . כל זה נכון , גם כשחלקי הניב מופרדים ברצף המשפט , כגון במשפט : ההצלחה העבירה את האיש הזה על דעתו . חשוב להבחין בין נשואים כוללים , שכל אחד מהם מציין אירוע אחר או מצב אחר , לבין נשוא מורחב . אם יש במשפט יותר מנשוא אחד , והם מקבילים זה לזה , כלומר - קשורים לאותו חלק במשפט , זהו נשוא כולל . דוגמות : הנשואים הכוללים במשפט מציינים אירועים שונים או מצבים שונים ( הגיע ... וניהל ) ולפעמים אף מנוגדים , ואילו הנשוא המורחב מציין רק אירוע / מצב אחד . ג 3 . הנושא לנושא יש תפקיד מרכזי במשפט . קל לזהותו אחרי שמזהים את הנשוא , ולכן את מתוח המשפט » ש להתחיל תמיד באיתור הנשוא . זיהוי הנושא ייעשה לפי ההתאם הדקדוקי ולפי המשמעות . לפי התאם דקדוקי : הנושא הוא שם עצם או תחליפו ( כגון : כינוי גוף או כינוי רמז . ( כשהנשוא הוא פועל , הנושא מותאם לו במין , במספר ובגוף . חשוב לבדוק שזיהינו את הנושא המותאם לכל נשוא , בכל משפט , בכל איבר , בכל פסוקית . סימן חשוב נוסף לזיהוי הנושא : לפני הנושא אין מילת יחס . לפי משמעות : יחסי המשמעות הבסיסיים במשפט הם בין מידע נתון , ידוע , לבין מידע חדש , שמוסיפים על הידוע . המידע החדש הוא הנשוא , והמידע הידוע , זה שמוסיפים עליו משהו - הוא הנושא . הנושא יכול לציין אדם , בעל-חיים , צמח , חפץ , או מושג מופשט . לכן אחת השיטות לזהות את הנושא לפי המשמעות היא לשאול מי יחד עם הנשוא . למשל , במשפטים בעמוד הבא מי ראתה ? ( הדס נושא , ( מי מתמידים ? ( המורים ואתם נושא ) וכדומה . ואם השאלה "מי " ? נשמעת מוזרה עם נשוא מסוים , אפשר להמירה במילה "מה , ? " כגוף מה לא תועיל ? מה לא תחלץ ? ( התוספת . ( בכל מקרה רצוי להוסיף ולבדוק גם לפי ההתאם הדקדוקי , כי זאת בדיקה מדויקת יותר . צירופים כבולים , ראו גם עמי . 441 התאם וקישוריות , ראו עמי . 48
|
|