|
|
صفحة: 260
r גש חזק דגש משל > ם הדגש המשלים נובע מהתלכדות או מהידמות מלאה . התלכדות - סופית הנטייה היא העיצור ת או נ והיא שכנה של ת או נ ( פה"פ ) של השורש ( מפגש כזה קורה לפעמים בפועל בעבר ) ובמקום שני העיצורים הזהים יש עיצור אחד עם מכפל , והוא מסומן בדגש חזק נסתי , הגנו . מפגש כזה קורה גם כאשר ת של התפעל נפגשת עם ת ( פה"פ ) של השורש - התממות , התמר . הידמות מלאה - כאשר העיצור ת של התפעל שכן של ט או ד של השורש ( פה"פ ) - בעקבות הידמות מלאה ( ת«— ט ת<— ד , ( במקום שני העיצורים הזהים יש עיצור אחד עם מכפל : הטשטש , הדפק . העיצור נ - כאשר הוא ללא תנועה , הוא מידמה הידמות מלאה לעיצור שאחריו . תופעה זו נפוצה ומתרחשת בעיקר כאשר העיצור נ של השורש ( פה " פ ) ללא תנועה , מידמה הידמות מלאה לעיצור שאחריו : מטע , מפלה , אסיע , אגש . העיצור נ של בניין נפעל מידמה הידמות מלאה לפה '' פ . הידמות כזאת מתרחשת בבניין נפעל בכל הצורות של העתיד , של הציווי ושל המקור , כלומר בכל הצורות שבהן ה-נ ללא תנועה : יזרק , הכנס , להסגר , וכן בשם הפעולה במשקל הקןטלות : הפתחות , ךזזךקות . דגש תבנ > ת » הדגש התבניתי נובע מהתבנית של השם או של הפועל . דגש זה מופיע רק בע הפועל . הדגש התבניתי נמצא בפיעל בבניינים פעל , ^? ל יסינפעל ובכמה משקלים של השם , כגון קטיל >^? - התקטלות , קטל , קטל , קק \ לת ' ו - ™ ' כל אלה תבניות , שיש בהן מקום לאי ™' 3 עיצורי שורש . כאשר משתבץ בתבניות אלה שורש תלת- עיצורי , עה"פ שלו מסומנת במכפל חבר , קשט , התעשר , למוד , סכנה , התמצאות , נגר , > ' אקם נזלת צ 3 רת א 0 . ו סיכום : שעו"ם בעיצוחם לפעמים מתגלות חריגות מן המבנה הסדור והצפוי של מערכת ההגה והצורות ; הן תוצאה של תהליכי לשון שונים , המתהווים במערכת הצורות ( בגזירה או בנטייה ) וגורמים לשינויים בהגיים , כלומר בעיצורים או בתנועות . בפרק זה הכרנו כמה מן השינויים החלים בעיצורים . שינויים כאלה נובעים משכנות בין הגיים , אשר משפיעים זה על זה ברצף הדיבור : לרוב מדובר בהשפעה של עיצור על עיצור שכן , ויש גם השפעה של תנועה על עיצור שכן . התופעות הנובעות מהשפעות כאלה , שהכרנו בפרק הן : שיכול עיצורים בהתפעל
|
|