|
|
صفحة: 169
פרק ב : נט"ה ב 1 . צורה נטויה בשימוש רגיל בלשון איננו מסתפקים בצורות היסוד של המילים , ואנו נזקקים לנטיותיהן . נטיות אלה נעשות בעזרת צורנ » הנטייה . הוספת צורני נטייה אינה יוצרת צורת יסוד שונה ( ערך מילוני אחר ) אלא נטיות שונות של אותה צורת יסוד . הצורות ; ספריהם , פרחים , שבירות , תלמידך , אכעס , כתבנו , אינן צורות יסוד אלא צורות נטויות של מילות היסוד.- ספר , פרח , שכיר , תלמיד , כעס , כתב . כפי שניתן לראות בצורות הנטויות , רוב צורני הנטייה ממוקמים בסוף המילה , ולכן מכנים אותם גם סופיות נטייה , דוגמות : ספריהם , פרחים , שבירות , תלמידה , כתבנו . חלקם עומדים בתחילת המילה והם מכונים תחיליות נטייה - אכעס , תקשיבו . הנטיות הן חלק חשוב בכל לשון אנושית כי הן מאפשרות לדוברים לחסוך במילים . משמעויות רבות מועברות במילה נטויה אחת . למשל , חשבו על המילה : שבו . מילה כה קצרה וכמה משמעויות היא מכילה . היא אומרת - אני / אנחנו מצווים עליכם ( אתם - שהנכם גוף שני רבים , ( לעשות את פעולת הישיבה . מידע זה מועבר בזכות הצורנים השונים ( צורני גזירה ונטייה ) במילה . לצורני הנטייה , כמו לכל צורן , יש משמעות . המשמעויות שהם מביעים הן בעיקר : מין , מספר , זמן , דרך , גוף . ב 2 . מין ומספר הנטייה לפי מין דקדוקי יוצרת שתי קבוצות : זכר או נקבה , כמו ; תלמיד - תלמידה , מלצר - מלצרית , נמוך - נמוכה , ממלכתי - ממלכתית , כותב - כותבת . הצורות בזכר ( ביחיד ) נעדרות בדרך כלל סופית נטייה . כלומר , דווקא העדרו של צורן נטייה הוא המסמן את צורות הזכר , ונהוג לומר שזהו "צורן אפס . " צורות הזכר נבחרו לייצג את צורת היסוד של המילים , כי אין בהן כל תוספת של נטייה . ואילו לצורות הנקבה ( ביחיד ) יש בדרך כלל תוספת של סופית נטייה -םה ( תלמידה , נמוכה ) או סופית -ת לסוגיה ( כותבת , מלצרית , ממלכתית . ( רק בקבוצת שמות אחת הדבר שונה : שם המספר . כאן צורות היסוד הן דווקא בנקבה , כלומר ללא כל תוספת של צורן : שלוש מחברות , תשע הקבוצות , ואילו צורות הזכר הן המקבלות את סופיות הנטייה - םה , -ת ; שלושה חברים , שבעת המופלאים . הנטייה לפי מין דקדוקי קיימת בקבוצות המילים : שם תואר , שם מספר , צורות בינוני ( פועל בהווה שהוא גם שם ) וחלק משמות העצם . בשמות העצם יש נטייה של מין רק בשמות מעולם החי , כלומר בשמות שמציינים בני אדם או בעלי חיים ; ספר - ספרית , מהנדס - מהנדסת , חתול - חתולה . כלומר , להבדל במין הביולוגי במציאות מקבילה הבחנה במין דקדוקי בנטייה . לשמות עצם אחרים אין נטייה של מין , כמו : של ! חן , דבור ( אין להם צורת נקבה ) או כמו מחברת , הלזלטה ( אין להם צורת זכר . ( בשמות שאינם מציינים משהו חי כמו - מחברת , החלטה הסופיות -ת , -םה הן צורני גזירה ולא צורני נטייה . צמדי מילים כמו : משא - משאית , מפרש - מפרשית , כתיב - כתיבה , מק \ מר - מקומרת אינם צורות זכר ונקבה של אותה המילה . בכל צמד יש צורות יסוד שונות , ערכים מילוניים שונים , בעלי משמעות שונה , לכן ההבדל ביניהם הוא בגזירה ולא בנטייה . הנטייה לפי מספר דקדוקי יוצרת אף היא שתי קבוצות : יחיד או רבים . בדרך כלל , הצורן -םים מסמן גם את הריבוי וגם את הזכר ( מלצרים , נמוכים , כותבים ) והצורן -ות מסמן את הריבוי וגם את הנקבה ( מלצריות , נמוכות , כותבות . ( אולם יש שמות עצם לא מעטים בעברית , שצורן הריבוי שלהם הוא -םים והמין הדקדוקי שלהם הוא דווקא נקבה ( מילים , ביצים , תאנים , ( ויש קבוצה גדולה יותר של שמות בזכר המסתיימים בצורת הרבים בסופית -ות : ( שמות , סולמות , חלונות . ( צורני נטייה בשיר , ראו עמי . 141 צורני מין בטקסט הפעלה , ראו עמי . 100 התפתחות צורן נקבה , ראו עמי 308 ( ג ) רת ל . ( '"
|
|