|
|
صفحة: 159
סיכום : עירוב סוגות טקסטים רבים קשה לשייך לסוגה אחת , מכיוון שיש בהם עירוב של שתי סוגות או יותר . בדרך כלל נוכל להצביע בטקסט כזה על חלק מן המאפיינים של הסוגות המעורבות בו . בכל מקרה של עירוב סוגות , יש לבחון את מטרתו של הכותב ולחפש את המסר העיקרי . רצוי לשאול גם מה תפקידו של עירוב הסוגות ואיך הוא עוזר להעביר את המסר העיקרי . ?? ? יצא לי לחשוב על המרכז המסחרי הזה וגם על שירו המרהיב של מרדכי הורוביץ השבוע , כשאכלתי ב'מפגש רקפת ... ' בבית שלא תואר לו ולא הדר . בכביש שכל אדריכל ערים שמכבד את עצמו יגדירו כאזור אסון , שוכנת כבר שנים מסעדה עם מה שמוגדר על ידי בעליה ( אסתר ואיצחק ) כ'אוכל ביתי , ' ומה שמוגדר על ידי הלב הבוכה געגועים , כטעם החיים . אי אפשר שלא להתאהב במקום הזה על הרגע הראשון , וכפי שציין הורוביץ בצניעותו - השווצתו המאירה והמחויכת , להתאהב בו מהסיבות הנכונות . הריהוט קצת מרופט , הרצפה ידעה ימים יפים יותר , המטבח אינפיניטיסימלי ותפריט אין ( הכול כתוב על הלוח שעל הקיר . ( אבל כמה נחמד לראות את איצחק מלטף לנער צעיר שבא לאכול את הראש , ואומר לו : "בשבילך שניצל , נכון ? בשבילך תמיד שניצל . איך תגדל בלי ירקות , תגיד לי . איך תגדל . " ? וכמה נחמד לשמוע את אסתר צועקת מהמטבח , "אני עושה לך את זה חריף , תיזהרי . " ! ואיזה כיף לדבר עם המלצרית , שממש לא מפריע לה שמבקשים רק חצי מנה מזה ועוד תוספת קטנה מההוא . ?? ? מפגש רקפת הוא מקום אמיתי , עם שם אמיתי ועם אוכל אמיתי . יש שם גפילטע מצוין , ששוכב במגש במקרר שמתחת לדלפק הנירוסטה . יש שם חזרת שמבעירה אש בסינוסים . ויש שם סלט נלסון . כן , הסלט ההוא , הנשכח , שפעם היה גאוות החתונות כולן , ושכל כך נחמד לפגוש אותו שוב . ויש שם גם צ'ולנט טעים עם קישקע , וגולש נהדר , וצימעס מתוק ולא שומני מדיי , ותפוחי אדמה פרוסים ואפויים שהייתי מוכן להרוג למענם . ? גיל חובב , מתוך : 7 > ם ® , 0 > באדיבות > " ד > שת אחרתות . "
|
|