|
|
صفحة: 112
פוק ב : מבנה המכתב לא תמיד ניתן להבחין בין טקסט סיפורי לבין טקסט עיוני רק על פי עיצובם החזותי . טקסטים אלה עשויים להיראות דומים . הם כתובים בכתיבה רצופה , שורה אחר שורה , עם מרווחים בין פסקות , ולעתים משולבות כותרות משנה בתוך הטקסט הרצוף . לפעמים בתוך סיפורים משולב דיאלוג בדיבור ישיר , ומיד רואים שזה סיפור . לעומת זאת , את המכתב ניתן להכיר על פי צורתו . למכתבים השונים יש עיצוב מיוחד , מובהק . מכתבים אישיים , מכתבים רשמיים וגם המכתבים המצויים בין שני הקטבים , מעוצבים בצורה אופיינית . לכן , כל מי שראה , קיבל , קרא או כתב מכתבים - מכיר סוגה זו ממבט ראשון , גם בלי לקרוא את התוכן . בו פעילות הכנה התבוננו במכתבים שלפניכם : במכתבים שנאספו בכיתה ובמכתבים המצולמים בעמי . 108 א . מה מסגיר את העובדה שטקסטים אלה הם מכתבים ? מהו המכנה המשותף לכל המכתבים מבחינת המראה שלהם ? ב . אילו חלקים חוזרים במכתבים השונים ? ג . האם יש הבדל בין צורתו של המכתב הרשמי לבין צורת המכתב האישי ? ב 2 חלקי המכתב בדרך כלל , בכל מכתב מופיעים חלקים קבועים ונוסחאיים : בכולם יש פנייה לנמען , המלווה ברוב המכתבים בברכה כלשהי . בכולם מופיעים בסיום חתימה או ציון שמו של המוען , הבאים ברוב המכתבים אחרי דברי ברכה כלשהם . נוסף לכך מצוין במכתב התאריך , ולעתים מוזכר בו גם המקום שבו הוא נכתב . חלקים אלה בולטים לעין , בעיקר הפנייה לנמען ושמו של המוען בתוספת דברי הברכה . הם מופרדים משאר הטקסט : הם כתובים בשורה נפרדת ובמיקום מיוחד , ולכן הם נקלטים באופן מיידי . גם בטקסט שלא נכתב בעברית נוכל להבחין בחלקים אלה , ולהבין בעזרתם שהטקסט שלפנינו הוא מכתב , בלי להבין את תוכנו המדויק . . 10 לפניכם קטעים ממכתב תודה נרגש , ששלחה סטודנטית הסובלת מליקויי למידה קשים אל הנהלת האוניברסיטה הפתוחה , לאחר שהצליחה לסיים את לימודיה לתואר ראשון בזכות מסלול מיוחד שנפתח לתלמידים כמוה . כתבו שני מכתבי תשובה לסטודנטית . מכתב אחד רשמי , מהנהלת האוניברסיטה , ומכתב אחד אישי - מחבר או חברה של הסטודנטית , שקראו במקרה את מכתבה בעיתון . פסקו את שני המכתבים . צריך להבין שאחרי שתינרעשרה שנות לימוד , שבהן עברתי שבעה מדורי גיהינום ( ולא , זו לא הגזמה , ( אחרי שמשפטים כמו "לילדה יש פוטנציאל אך היא לא מנצלת אותו" ו / או "חבל על הזמן של המורה , הילדה לעולם לא תדע מתמטיקה , " משפטים כאלו נשמעו איךספור פעמים , פתאום , בפעם הראשונה באים ואומרים לי : "אנחנו יודעים שיש לך פוטנציאל ואנחנו יכולים ומוכנים לעזור לך לממש אותו . " יום אחד קיבלתי מכתב ובו נשאלתי אם אני מעוניינת לקחת חלק בקבוצת לימוד "מיוחדת , " במקצוע ספציפי הידוע כקשה במסלול הלימוד שלי . התגובה הראשונית הייתה : "לא ! חס וחלילה ... אני ??? בקבוצה כזאת ? עם אנשים כאלה ?? לעולם לא תתפסו אותי שם ... " !!! פעם , פסגת שאיפותיי הייתה להתקבל לתואר ראשון ; זה נראה חלום רחוק ובלתי מושג , ונכון לעכשיו אני בדרך לסיום התואר הראשון וברור לי שאני ממשיכה ישירות לתואר השני , ואתם יודעים מה ? אולי אפילו בעוד כמה שנים יתוסף לשמי גם התואר ד"ר ... . פתגם סיני עתיק אומר : "אל תיתן לילדך תים , למד אותו לדוג . " אז אנשי האו"פ , אנא , תנו לנו "חכה" באמצעותה נוכל לספק את הרעב לרכישת ידע בהמשך הדרך . ותודה על ה"ז גים" שנתתם לנו עד כה ועל כך תבורכו . ? מתיך . ^ ק © . / . באדיבות . nnwan rnrrn תקציר כללי הפיסוק , ראו עמי . 484
|
|