|
|
صفحة: 69
ומשמיצים אותם בקולי קולות ובעברית , מתוך ביטחון שאיש אינו מבין אותם . תיאור הגברת , מעשיה , ודברי הצעירים ביחס אליה - מקבלים משמעות חדשה כשהגברת מפתיעה אותם , בולטות במיוחד המילים פרה ועשב המופיעות בדברי הצעירים וגם בדברי הבחורה , וקושרות את כל רכיבי הסיפור למארג משמעותי אחד . נקודת השיא בסיפור "העוגה" ברורה לא פחות : זהו רגע האכילה של העוגה . כל הסיפור מוביל לרגע זה , החל מתיאור הממתקים בתקופת הצנע ותיאור העוגה עצמה , דרך אזכוריה החוזרים לאורך הסיפור ועד שהילד יצחק מקבל את הכסף . באותו רגע כבר ברור מה יעשה אתו . אכילת העוגה , הגילוי של טעמה הנורא והסתרתו , הם נקודת השיא של הסיפור , הקושרת את כל רכיבי הסיפור יחדיו . ב 8 . סגיו ' T סיפורים אופייניים מסתיימים בסגיר , כלומר יחידת טקסט הסוגרת את הסיפור . הסגיר מהווה לעתים חזרה של נתוני הפתיח . הסגיר האופייני לוקח את הקורא מעבר לעלילה . הוא מעניק משמעות לסיפור כולו ולעתים מתקשר לעניינים נוספים שמעבר לו . סגיר מוצלח ( כלומר , סגיר אופייני שעושה את עבודתו כהלכה ) מתקשר לפתיח ולמבנה ההיררכי של הטקסט . לפעמים זוהי אמירה שנונה המסכמת את נקודת השיא ואת סיבותיה , כמו זו המסיימת את הסיפור "פרה בבית קפה : " מתברר , שגם בפאריס יודעים עברית . כאן מסוכם הכול : פאריס , הדיבור העברי החוצפני שגרם לכל המבוכה , ההנחה המובלעת שהובילה להסתבכות : בפאריס לא יודעים עברית . הסגיר בסיפור "העוגה" הוא כפול . הסגיר הראשון מספר מה הרגיש הילד יצחק ואולי מה מרגיש גס יצחק הבוגר כלפי "הכול מתוקי / שהחזיק את העוגה הנוראה בחנותו . לעומת זאת , הסגיר השני קושר את כל חלקי הסיפור יחדיו , ומקשר ביניהם לבין תולדותיו של המספר , מעבר לסיפור הקצר הזה . בסופו מחזיר אותנו הסגיר לנתוני הפתיח - רחוב גאולה , קיץ , 1950 והעוגה , שהיא לב הסיפור וגם נתנה לו את שמו . פרה בבית קפה - רכיבי הסיפור " שלמה , אורי ודותז עמדו להתגייס לצבא , ולפני כן הגשימו חלום ונסעו לטיול באירופה . לאחר , י , , שבועיים של טיול הגיעו לעיר האורות , פאריס . החבורה העליזה הייתה כבר מגובשת ושלושת _ המטיילים החליטו לחגוג את הגעתם לעיר בבילוי באחד מבתי הקפה הפריזאיים הידועים . הם התיישבו לשולחן , קראו למלצר והזמינו משקאות . כטוב ליבם בקפה , בבירה וביין החלו מתבוננים בבליינים האחרים שסביבם . בית הקפה המה אנשים , נשים וטף , ושלושת הישראלים המטיילים בדקו היטב כל אדם ואדם , תיארו אותו , את לבושו , ודנו היטב בכל פרט ופרט במראהו החיצוני . כל זה נעשה בקולי קולות , ובעברית . קרוב לידם ישבה אישה צעירה לא רזה , ואולי אף מלאה . היא הזמינה לעצמה ארוחה ומשקה , הוציאה עיתון מתיקה , התרווחה בכיסאה ונהנתה מן השמש החורפית , מן האוכל הטעים , המשקה המרענן והעיתון . חברינו המטיילים צפו בה בעניין ולא חסכו את שבט לשונם ממנה : "תסתכלו עליה , איך היא יושבת לה ואוכלת כאן . איזו מין פרה ! מתאים לה יותר לאכול עשב ! " והכול כמובן 1 _ קולי קולות ובעברית . " בתום הארוחה קמה חבורת התיירים ללכת , קראו למלצר ושילמו לו . גם האישה מן השולחן שליד קמה , שילמה ועמדה לצאת מבית הקפה . ביציאה פנתה לישראלים והמתה לקראתם "מווווו , לא יזיק גם לכם לאכול קצת עשב . " "ההפתעה הייתה מוחלטת . שלמה , אורי ודותן לא ידעו מה לעשות עם עצמם מרוב מבוכה . הם חשו שהיה ראוי שברק יכה בהם באותו רגע רק כדי שלא ימשיכו ויעמדו שם בבושה . [ מתברר , שגם בפאריס יודעים עברית . ב 9 . עלילה לעומת הערכה דמיינו לעצמכם שאתם מצלמים סרט המבוסס על הסיפור "פרה בבית קפה" או על הסיפור "העוגה . " מה יופיע בסרט ! בסרט על הישראלים החוצפנים נראה אותם מגיעים לפאריס , נכנסים לבית הקפה , מזמינים מאכל ומשקה , צועקים , משמיצים , מתבוננים בבחורה השמנמנה ומדברים עליה . נראה את האישה אוכלת ושותה , פתיח ( רקע ) | אירוע מאתחל סיבוך נקודת שיא התרה סגיר
|
|