|
|
صفحة: 26
ב 4 . פעילות הכנה הטקסט הבא כתוב ללא יסוד מארגן כלשהו . א . קראו את הקטע וחשבו : האס קל לכם להבין או לזכור את מה שנמסר בקטע ? מה חסר בקטע שהיה הופך אותו קליט יותר ? ב . נסו לארגן את המשפטים שבקטע . סדרו אותם באופן הגיוני , והוסיפו אמצעי קישור לפי הצורך . ג . קראו את הקטע בעמ' 24 והשוו לקטע שכתבתם . מה ההבדלים בצורת הארגון ? ? צורת הבתים מתוכננת בהתאם . ? היום ניתן למצוא יותר ויותר זוגות צעירים שבונים - או קונים - בתים ודירות שאינם סמוכים לבית ההורים . ? בתים רבים נבנים באופן שניתן יהיה להוסיף בהם קומה למגורי בן , שהתחתן ועומד להקים לו משפחה משלו . ? הם מתראים זה עם זה מדי יום . ? לעתים קרובות חיים באותו הבית שלושה דורות : סבא , בניו הנשואים ובני משפחותיהם . ? צורת המגורים הזו גם משקפת שליטה של האב ברכוש . ? בני המשפחה קרובים זה לזה פיסית , הם גרים בכפר אחד או בשכונה אחת . ? בתקופה האחרונה הנוהג של מגורים בקרבת מקום הולך ונחלש , בעיקר כתוצאה מצפיפות ומחוסר אדמה . ? בצורת החיים של המשפחה הערבית מקובל שהמשפחה המורחבת חיה במקום אחד . ? המגורים בקרבת מקום נובעים מכך שהבנים מקבלים את האדמה לבנייה בירושה מהאב . קשה לקלוט מה נאמר בקטע זה.- קשה להבין , קשה לזכור , קשה "לסדר בראש . " הסיבה לכך היא שאין בו יסוד מארגן - אין בו קשר הגיוני בין העובדות לבין הרעיונות , ולא ברור לפי מה נקבע סדר ההיגדים . לעומת זאת , בקטע שבעמי 24 יש יסוד מארגן ולכן הוא קל להבנה . במקרה זה , היסוד המארגן הוא כלל ופרט : ההכללה נמצאת במשפט ראשון , ולאחריו בא פירוט . היסוד המארגן הוא עמוד השדרה , שסביבו מסודרים יתר החלקים . הארגון סביב יסוד זה הופך את הקטע קל להבנה ולזכירה . סוג הקשר בין ההיגד הראשי לבין ההיגדים התומכים מקביל ליסוד המארגן . לדוגמה , ההרחבה עשויה לפרט או להדגים את האמור בהיגד הראשי , היא יכולה לתאר את הסיבות או את הנסיבות הקשורות אליו וכדומה . ב 5 סוגי היסודות המארגנים היסודות המארגנים את חלקיו השונים של הטקסט העיוני הם בעיקר קשרים לוגיים ( יחסים המבוססים על ההיגיון . ( הנה כמה מן היסודות המארגנים האופייניים לטקסטים עיוניים . כלל ופרט - הצגת הדבר השלם ( הכלל ) והחלקים המרכיבים אותו ( הפרטים . ( נניח שהטקסט עוסק בתופעת העלייה החדה במספר הישראלים הנוסעים לחו"ל . הטקסט יכול להציג את התופעה הכללית ולפרט : להביא מספרים על היוצאים , על עיסוקיהם , על יעדי הנסיעה וכדומה . לשם הדגמה אפשר להביא ציטוט מפי אדם שמרבה לנסוע . בטקסט כזה היסוד המארגן הוא כלל ופרט . טיבה ותוצאה - הצגת היחסים שבין סיבה לתוצאה או בין סיבה למטרה ; תיאור של תופעה ופירוט סיבותיה ; הצגת רעיון ומטרותיו . למשל , הטקסט יכול לבדוק מהן הסיבות לתופעת העלייה במספר הנוסעים לחו"ל : עלייה ברמת חיים ? הוזלת מחירי הטיסות ? תחושת מצור ? סקרנות ? היסוד המארגן בטקסט כזה הוא סיבה ותוצאה . השוואה וניגוד - טקסט יכול להיות בנוי על השוואה בין ... לבין ; ... הנגדה בין ... לבין ... וכדומה . טקסט עיוני יכול להשוות בין תופעת העלייה במספר הנוסעים לחו"ל בישראל לבין מספר הנוסעים בארצות אחרות , או בין תופעה זו בקרב צעירים לבין התופעה בקרב מבוגרים , וכדומה . היסוד המארגן בטקסט כזה הוא השוואה . התפתחות - הצגת שלבים בהתפתחות של תופעה . הטקסט יכול להציג סקירה היסטורית או לתאר את השינויים שחלו בתקופת זמן מסוימת . היסוד המארגן בטקסט כזה הוא התפתחות . לעתים הקשר הלוגי גלוי , כתוב במפורש ומתבטא במילות קישור כגון "כתוצאה מ , " ... "לעומת זאת" וכדומה . ביטויים אלה עוזרים בהבנת הקשר בין הרעיונות . אך לא תמיד יש בטקסט רמז מפורש וגלוי , ויש להפעיל את ההיגיון כדי להבין את הקשר .
|
|