עננים ומשקעים

صفحة: 186

עננים ומשקעים המשקעים - גשם , שלג וברד - נוצרים בתהליך הבא : גוש אוויר עולה מפני הקרקע ומתקרר , ובשלב מסוים חלק מאדי המים הופכים לטיפות מים ולגבישי קרח , כלומר למים המרחפים באוויר בצורות צבירה שונות - גז ( אדים , ( נוזל ( טיפות ) ומוצק ( גבישי קרח . ( זהו ענן . בתנאים מסוימים , שבהם מצטברות טיפונות מים קטנטנות סביב גרעיני התעבות , נוצרות טיפות בענן . כאשר כל טיפה מגיעה לכובד מסוים , היא נופלת אל פני הקרקע כטיפת גשם . נפרט את תהליכי ההתעבות , יצירת העננים וירידת המשקעים . אדי מים ולחות האוויר המים מגיעים אל העננים מפני השטח - מהתאדות מי האוקיינוסים והאגמים ומפליטת אדי מים מצמחים בתהליך הדיות . כמויות המים הנישאות באוויר בתוך העננים הן עצומות : ענן קטן נושא מיליוני ליטרים של מים , שחלקם יגיעו אל הקרקע כמשקעים ( גשם , שלג , או ברד ) וחלקם ישובו ויתאדו מן הענן אל האטמוספרה . השינויים במצבי הצבירה של המים יוצרים את מחזור המים , שהוא הבסיס לקיומם של החיים על פני כדור הארץ . אדי המים הם אחד הגזים המרכיבים את האוויר . זהו גז שקוף , חסר ריח וצבע ולכן בלתי נראה . בדרך כלל , כמות אדי המים הנמצאת באוויר בטמפרטורה מסוימת קטנה מן הכמות המרבית שהאוויר יכול להכיל בטמפרטורה נתונה . כמות אדי המים שהאוויר מכיל ברגע מסוים , יחסית ללחות המרבית שהאוויר יכול להכיל בטמפרטורה מסוימת , נקראת "הלחות היחסית . " כאשר האוויר מכיל 100 % לחות הוא נמצא במצב של רוויה , ובמצב הזה אדי המים מתחילים להתעבות לטיפונות מים נוזליות . בכל טמפרטורה נתונה , תכולת אדי המים עד למצב של רוויה היא שונה : גוש אוויר חם יכול להכיל כמות אדי מים גדולה יותר מזו שיכול גוש אוויר קר להכיל עד שהם מגיעים למצב של רוויה . לכן תוספת של אדי מים תגרום לתהליך התעבות בגוש אוויר קר מהר יותר מבגוש אוויר חם . לעובדה זאת יש חשיבות מרכזית בהיווצרותם של עננים . תהליך ההתעבות - היווצרות טיפונות וטיפות תהליך ההתעבות , שבו אדי המים הופכים לטיפונות , מתרחש כאשר מולקולות של אדי מים מצטברות סביב גרעיני התעבות והופכות לטיפונות זעירות . גרעיני ההתעבות הם חלקיקים הנקראים "אירוסולים" - חלקיקים מוצקים קטנטנים המרחפים באוויר , שגודלם יכול לנוע בין אלפית המיקרומטר עד כמה עשיריות המילימטר . האירוסולים מורכבים מחומרים הנוצרים בתהליכים של בליה של סלעים וקרקעות או נפלטים מהרי געש , או בפליטה של חומרים שונים ממקורות מעשה ידי אדם ( כגון עשן מארובות של מפעלי תעשייה , תחנות כוח וכלי תחבורה . ( הרוח המעיפה אבק וחול מפני הקרקע אל האוויר גורמת להצטברות אירוסולים באטמוספרה . בעיר ממוצעת יש כ 150 , 000- אירוסולים בכל סמ"ק של אוויר . באוויר מעל האוקיינוסים והימים , לעומת זאת , ריכוז האירוסולים נמוך יחסית , והם מורכבים בעיקר ממלח , הנוצר מן ההתאדות של מי הים . האוויר האוקייני מכיל כ 1 , 500- חלקיקים בסמ"ק בממוצע - פי 100 פחות מבאזור העירוני . האזור הנקי ביותר מאירוסולים הוא אנטארקטיקה , שם האוויר מכיל רק עשרות חלקיקים בודדים של אירוסולים בסמ"ק . גרעיני התעבות - חלקיקים מיקרוסקופיים מוצקים המרחפים באוויר , וסביבם מתעבים אדי המים שבאוויר ויוצרים טיפונות מים . דיות ( טרנספירציה ) - תהליך שבו המים משתחררים מן הצמח לאטמוספרה בצורת אדים , לאחר שעברו מן השורשים אל העלים דרך רקמות ההובלה שבצמח . לחות יחסית - היחס , באחוזים , בין כמות אדי המים שהאוויר מכיל בזמן המדידה ( הלחות המוחלטת , ( יחסית לכמות אדי המים המרבית שהאוויר מסוגל לקלוט באותה טמפרטורה ( לחות הרוויה . ( אירוסולים - חלקיקים המרחפים באוויר , כמו חלקיקי אבק , חלקיקי פיח , אבקת צמחים וגבישי מלח , היכולים להוות גרעיני התעבות .

السابق  |  التالي