|
|
صفحة: 334
ניגוד אינטרסים בין שימור לפיתוח גורמים שונים יוצאים כנגד המגמה הרואה בשימור של מבנים ואתרים עתיקים וישנים תרומה חשובה להתחדשות העירונית , בטענה כי פעולות של שימור מעכבות את ההתפתחות העירונית . מרבית המבנים המיועדים לשימור מצויים במרכזי הערים המשוועים להרחבה ולפיתוח של תשתיות שונות , כמו למשל הרחבת כבישים ופיתוח אמצעי תחבורה נוספים . פעולות אלה לא מתאפשרות לעתים בלי לפגוע במבנים שנועדו לשימור . כמו כן , יזמים ציבוריים ופרטיים מבקשים לנצל את הביקוש הרב לקרקע באזורים אלה , שבהם נמצאים מבנים ואתרים לשימור . יזמים פרטיים בעלי הון אף מציעים לרשויות הערים תשלומים גבוהים תמורת הסכמתן לפרויקטים של פיתוח שעלולים לפגוע במבנים לשימור , והרשויות יכולות לנצל משאבים אלה לטובת תושביהן . לעתים קרובות נוצרים אפוא ניגודי אינטרסים חריפים בין הדורשים תהליכי פיתוח מהירים ועתירי רווחים , לבין הדוגלים בשימור מבנים ואתרים בעלי חשיבות ערכית . הדרך העיקרית ליישובם של ניגודי אינטרסים שכאלה היא בהתוויית מדיניות עירונית המגדירה באמצעות חוקים ותקנות את המקומות המיועדים לשימור ואת המקומות המיועדים לפיתוח , וקובעת את הכללים המנחים את היזמים ואת רשויות העיר בבואם לקבל החלטות בנושאים אלה . התחדשות עירונית - שינוי בגישה במהלך השנים אופי ההתחדשות העירונית משתנה במהלך השנים בהתאם לתנאים ההיסטוריים והפוליטיים בכל מדינה . בשנות ה50- של המאה ה20- הושם דגש , במיוחד באירופה , בחידוש מלאי הדירות בשכונות העיר שנפגעו קשה בעקבות המלחמה . באותה עת , השלטונות היו אלה שפעלו בעיקר כדי לקדם את ההתחדשות העירונית . בשנות ה60- מוקד ההתחדשות העירונית היה שימור אתרי מורשת תרבות , בעיקר במרכזי הערים . בשנות ה70- ההשקעה בהתחדשות הייתה בעיקר באוכלוסיות עניות בשולי העיר או בשכונות ותיקות בתוך העיר ( בישראל כונה הפרויקט " שיקום שכונות . ( " בשנות ה80- תכניות של התחדשות עירונית הדגישו עקרונות של שיתוף הציבור , דמוקרטיזציה ורב-תרבותיות . מאז שנות ה90- ההתחדשות העירונית פועלת בעיקר תוך הדגשת ההיבט הכלכלי : יצירת תנאים למשיכת עסקים וקבוצות אוכלוסייה מבוססות לתוך העיר באמצעות חידוש מלאי הדירות , שיפור התשתיות הפיזיות , העלאת איכות הסביבה תוך שמירה על עקרונות של פיתוח בר-קיימא ( הפרדה בין הולכי רגל לתחבורה , גינות עירוניות רבות , מרחבים ציבוריים רבים , מניעת זיהום וגודש ועוד , ( פיתוח התשתיות החברתיות ( חינוך , בריאות ) ופיתוח מערכת השירותים ותחום התרבות והבילוי . לעומת התפקיד הפעיל של השלטון בשנות ה50- וה , 60- כיום המגמה הרווחת בהתחדשות עירונית היא יצירת שותפויות בין המגזר הציבורי ( הרשות המקומית , ( המגזר הפרטי ( קבלנים , בעלי הון ) והציבור . יש הטוענים כי המגמה הנוכחית של ההתחדשות העירונית מאפשרת בעיקר לעשירים לגור בתוך העיר ודוחקת החוצה את העניים והצעירים , שאינם יכולים לעמוד במחירי הדיור המאמירים . ערים שונות בעולם מנסות להתמודד עם מצב זה באמצעות התערבות המדינה בכוחות השוק , למשל : חקיקה של תקנות המחייבות יזמים וקבלנים להקצות אחוז מסוים של " דיור בר-השגה" בכל פרויקט בנייה עירוני . ? קראו ב על שכונת נחלת שבעה בירושלים או על שכונת שרונה בתל אביב . ציינו אילו מאפיינים של התחדשות עירונית אתם מזהים בהן .
|
|