|
صفحة: 275
ואולם , מאחר שמודל זה נבנה על סמך תהליך העיור שהתרחש במדינות המפותחות , אין ודאות כי הוא יתאים גם לתהליכים שיתרחשו בעתיד במדינות המצויות כיום בשלב הראשון של התהליך . יתרה מכך , כבר כיום אפשר להבחין בשני הבדלים בולטים בין תהליך העיור שהתרחש בעבר במדינות המפותחות לזה המתרחש כיום במדינות הפחות-מפותחות : . 1 הקצב : תהליך העיור במדינות הפחות-מפותחות מתרחש כיום בקצב מהיר יותר מזה שהתרחש במדינות המפותחות בתקופת המהפכה התעשייתית - עד כי יש המכנים אותו "עיור מתפרץ . " . 2 המקור : במדינות המפותחות כמעט כל תהליך העיור נבע מהגירת הכפריים אל העיר . לעומת זאת , בתהליך העיור של המדינות הפחות-מפותחות כיום חלקה של ההגירה מן הכפר נמוך יותר , ועיקר גידול הערים ( במרבית המקרים ) נובע מן הריבוי הטבעי של תושבי הערים עצמם . לדוגמה : בסוף המאה ה19- בשווייץ כ 70 % - מן הגידול העירוני נבע מהגירה . ואילו בקוסטה ריקה , שבה שיעור העירוניים כיום דומה לזה שהיה בסוף המאה ה19- בשווייץ , המהגרים הם רק כ 20 % - מן הגידול העירוני . שאר הגידול מקורו בריבוי הטבעי . ? לפי הגרף : מה יקרה בשנת 2020 במדינות הפחות-מפותחות ? מתי קרה הדבר במדינות המפותחות ? ? . 1 איזו יבשת היא המעוירת ביותר כיום ? . 2 איזו יבשת עשתה את הקפיצה הגדולה ביותר בתחום העיור מאז ? 1950 שערו מדוע . . 3 אף שאחוז התושבים העירוניים במדינות המפותחות גבוה מאחוז התושבים העירוניים במדינות הפחות מפותחות , מספר התושבים העירוניים במדינות הפחות מפותחות גדול הרבה יותר ממספרם במדינות המפותחות . הסבירו מדוע . שיעור העירוניים לפי יבשות , , 2007 , 1950 ותחזית ל2030- עירוניים וכפריים במדינות המפותחות ובמדינות הפחות-מפותחות , 2050-1950
|
|