|
|
صفحة: 147
התנגדות לגלובליזציה השינויים שמחוללים תהליכי הגלובליזציה מעוררים תנועות התנגדות הפועלות ברחבי העולם . רוב התנועות אינן מתנגדות לעצם תהליכי הגלובליזציה , שהרי גלוי לכול שהם מביאים שגשוג כלכלי ועלייה ברמת החיים . התנגדותן מכוונת כלפי השלכותיהם השליליות . " התנועה נגד הגלובליזציה" ( Movement Anti Globalization ) אינה גוף אחד מאורגן . היא כוללת אלפי ארגונים אזרחיים ברחבי העולם שמטרותיהם שונות , ובהם קבוצות של אזרחים , מפלגות , ועדי עובדים ועוד . גם הביקורת והתביעות של ארגונים אלו אינן אחידות , ולעתים קרובות נשמעות תביעות שונות ואפילו נוגדות של ארגונים שונים . ואלו הן הטענות המרכזיות העומדות במוקד הפעילות של התנועות נגד הגלובליזציה : . 1 פגיעה בממשלות ובדמוקרטיה - בגלל היחלשות המדינה מול התאגידים והמוסדות הבין-לאומיים ( כמו הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי , ( רבים בעולם חשים שיכולתם להשפיע על אורח החיים שלהם הולכת ופוחתת . מפני שלגופים אלו לא מתקיימות בחירות כלליות , כפי שמתקיימות במדינה . התנועה נגד הגלובליזציה נאבקת כדי שהמוסדות הבין-לאומיים יפעלו בדרכים שקופות ודמוקרטיות , ושההחלטות המתקבלות בהם ובתאגידים הגדולים יקדמו ערכים חברתיים , שיתאימו גם לרצונות הציבור ולא רק לרצון האליטות הכלכליות . . 2 פגיעה בכוח העבודה - תהליכי הגלובליזציה גרמו בעשור האחרון להעסקת כוח אדם זול בתנאים מחפירים במדינות הפחות מפותחות וכן לפיטורים נרחבים במדינות המפותחות . התנועה נגד הגלובליזציה נאבקת למען פיקוח על תאגידים , מוסדות בין-לאומיים וממשלות , על מנת שאלו יקפידו על תנאי העסקת העובדים במדינות הפחות מפותחות וישמרו על זכויות העובדים בתחום המדינות המפותחות . . 3 פגיעה בסביבה - הגלובליזציה גורמת לפגיעה חמורה בסביבה . התנועה נוקטת צעדים שיחייבו את התאגידים , המוסדות הבין-לאומיים וממשלות העולם להביא בחשבון גם שיקולים סביבתיים . למשל : להפחית את פליטת גזי החממה ולצמצם את כריתת היערות . . 4 פגיעה בייצור ובעסקים מקומיים - תהליכי הגלובליזציה מביאים לריכוז הייצור והעסקים בחברות גדולות רב-לאומיות . התנועה פועלת נגד השתלטות התאגידים על השווקים המקומיים ומעודדת ייצור מוצרים מתוצרת מקומית . . 5 חלוקה לא צודקת של המשאבים העולמיים - תהליכי הגלובליזציה מיטיבים רק עם המדינות העשירות , ולמעשה אינם מקדמים את טובת כלל העולם . התנועה שואפת להגביר את השוויון והצדק בחלוקת המשאבים העולמיים . דרכי הפעולה של התנועה נגד הגלובליזציה מגוונות , וכוללות בין השאר פעילות משפטית , שנועדה לחייב את התאגידים לנהוג על פי אמות מידה מוסריות בפעילותם הכלכלית , וכן הפגנות נרחבות שנועדו לעורר את דעת הקהל העולמית להשלכות הגלובליזציה ולהביא לשינוי במדיניות הגופים הבין-לאומיים ובראשם ארגון המדינות המתועשות , ( G 8 ) הבנק העולמי וארגון הסחר העולמי . לדוגמה : בארה"ב בשנת 1999 הגיעו ארבעה תאגידי הלבשה לפשרה עם 50 אלף עובדים של קבלני משנה בתעשיית הטקסטיל באיי סאפייאן שבאוקיאנוס השקט הנמצאים בשליטת ארה"ב . באיים אלו ממוקמת תעשיית טקסטיל גדולה , המייצרת מותגי הלבשה ידועים כמו טומי הילפיגר וגאפ . תאגידי ההלבשה העסיקו במפעליהם עובדים זמניים מארצות אסיה כמו סין , הפיליפינים ותאילנד בתנאים המנוגדים לחוק האמריקני - ונתבעו על כך . סופה של התביעה היה בפשרה : התאגידים הפקידו 1 . 25 מיליון דולר בקרן תמיכה בעובדים בגין תנאי העסקה נצלניים ומחפירים . מאחורי התביעה עמדו ארגונים לשמירת זכויות עובדים כמו Global Exchange ו . Sweatshop Watch- מפגינים ושלטי מחאה בהפגנה נגד הגלובליזציה בכינוס ארגון הסחר העולמי , . 2005 ראשי התיבות WTO משמען World Trade Organization
|
|