|
|
صفحة: 257
תעודה " יהודים ואמנות הם שני ניגודים , " על פי ריכרד וגנר , 1850 ) קטעים ( ריכרד וגנר ( 1883-1813 ) היה מלחין גרמני אשר ראה במוזיקה ביטוי ל"רוח האומה , " וביצירותיו ביקש להחיות את התרבות הגרמנית הקדומה של השבטים הגרמאניים . הוא נחשב ליוצר שהשפעתו רבה על גיבוש הלאומיות הגרמנית . בוודאי נחשב לו ליהודי מראהו לאסון , [ ... ] מראה זה לעולם לא ייראה לנו כאובייקט לאמנות החזותית . ברצותה לצייר יהודים , נוטלת האמנות החזותית את המודלים שלה בדרך כלל מן הדמיון , כשהיא מעדנת או משמיטה לחלוטין אותם קווים המאפיינים את המראה היהודי בחיים . אך לעולם לא יעלה היהודי על הבמה - מספר היוצאים מן הכלל וטיבם המיוחד רק מאשרים את הכלל . אין אנו מסוגלים לתאר לעצמנו דמות עתיקה או מודרנית , תהי גיבור או אוהב , מעוצבת על ידי יהודי , בלא שנחוש בלי-משים ( בלי לשים לב ) עד מה נפסד ( פסול ) ומגוחך רעיון זה . לכך יש לשים לב : אדם שדמותו - לא בתורת אישיות זו או אחרת אלא מפאת מינו בכלל - נראית לנו פסולה לביטוי אמנותי , אדם זה בהכרח פסול אף למתן ביטוי אמנותי של מהות אנושית כלשהי . במיוחד מעורר בנו סלידה הביטוי המוחשי של השפה היהודית . [ ... ] זר ומוזר ובלתי נעים לאוזנינו הוא ההיגוי השרקני , צורמני , זמזמני , נרגני , של צורת הדיבור היהודית . אם בדיבור אינו מסוגל היהודי להבעה אמנותית של רגשות בשל צורת-הדיבור האמורה - בזימרה , על אחת כמה וכמה . הזימרה הנה דיבור המתעורר ומתרומם לידי להט עילאי ; המוסיקה היא שפת הרגש . ( ר' וואגנר , היהדות במוסיקה , ( 1850 ) עמ' ( . 18 , 16 , 12 . 1 מהי טענתו של וגנר על היהודים ועל האמנות ? 2 כיצד תיאר וגנר את דמות היהודי ? . 1 כיצד הציג הקריקטוריסט את שטקר וכיצד הציג את חסידיו ? מה רצה להשיג בכך ? . 2 מה מעשיו של שטקר על פי הקריקטורה ? . 3 מהי הביקורת המובעת בקריקטורה ובכותרת שהעניק לה הקריקטוריסט ? . 4 מה אפשר ללמוד מן הקריקטורה על הלכי הרוח ששררו בגרמניה בעניין אנטישמיות ? כדאי לדעת בחברה הישראלית ניטש שנים רבות ויכוח חריף בשאלה אם להשמיע בקונצרטים ובהופעות פומביות את המוזיקה שכתב המלחין הגרמני ריכרד וגנר . ( 1883-1813 ) מלבד היותו מוזיקאי מפורסם , וגנר נודע בתפיסת ריכרד וגנר - מוזיקה במחלוקת העולם האנטישמית שלו - תפיסה שהביע , בין השאר , בחיבורו " היהדות במוזיקה . " החיבור יצא לאור בעילום שם בשנת , 1850 ורק ב1869- פרסם אותו וגנר בשמו המלא . בחיבור זה טען וגנר כי ליהודי אין כל יכולת לעסוק באמנות לסוגיה ובפרט במוזיקה והזהיר מפני " ייהודה" של האמנות בכלל ושל המוזיקה בפרט . בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה גברה האהדה לווגנר ולמוזיקה שלו , גם בשל דעותיו האנטישמיות . באולמות האופרה של גרמניה הנאצית הושמעו יצירותיו יותר משל כל מלחין אחר , והוא שימש אב רוחני למנהיגי המפלגה הנאצית , ובראשם אדולף היטלר . בשל כך הוטל בישראל איסור מוחלט על השמעת יצירותיו של וגנר בפומבי , והאיסור עודנו בתוקף . אף שבחלוף הזמן נחלשה ההתנגדות , נושא זה מעורר עד היום סערת רגשות , בעיקר בקרב ניצולי השואה . " אדולף שטקר - הקדוש של הבריונים , " קריקטורה , 1885 הקריקטורה הופיעה בעיתון גרמני . הכומר שטקר נראה מטיף לחסידיו , שאותם כינה הקריקטוריסט "בריונים . "
|
|