|
|
صفحة: 224
תעודה הקיצה ָ ע ַ ּמ ִ י , יהודה ליּב גורדון , 1863 הקיצה עמי ! עד מתי תישנה ? הן גז הליל , השמש האירה , הקיצה , שא עינך אנה ואנה וזמנך ומקומך אנא הכירה . [ ... ] הארץ בה עתה נחיה נולד לגלילות ( אזורים ) אירפה הלא נחשבה אירפה הקטנה מחלקי חלד ( עולם ) ובחקרי חכמה מכלם נשגבה ( נעלית . ( ארץ עדן זאת הן לך תפתח בניה "אחינו" לך יקראון עתה עד מתי תהיה קרבם ( בתוכם ) כאורח למה מנגד להם תלך אתה ? [ ... ] הרימה נא ראשך , הישר גבך ובעיני אהבה אלימו ( אליהם ) השגיחה , ותנה לחכמה ודעת לבך והיה עם משכיל ובלשונם שיחה . כל בעלי בינה בך חכמה ילמדו פעלים ואמנים כל מעשה חרשת ( מלאכה ותעשייה ) אמיצי הלב בצבא יעבדו אכרים יקנו שדות ומחרשת . אל אוצר המדינה הבא חילך ובנכסיה קח חלק וזבד ( מתנה ) היה אדם בצאתך ויהודי באהלך אח לבני ארצך ולמלכך עבד . ( כל שירי יהודה ליב גארדאן , ספר ראשון : שירי היגיון , עמ' ( . 44-43 . 1 מהי ה"שמש" לפי תפיסתו של י"ל גורדון ? . 2 י"ל גורדון הציע ליהודים להשתלב בחיי המדינה . מדוע ? באילו מעשים תתבטא השתלבותם ? . 3 כתבו מכתב או שיר תגובה להצעותיו של י"ל גורדון . במכתב או בשיר בטאו תפיסות שונות : של צעיר יהודי שומר מצוות , של צעיר יהודי אשר פנה ללאומיות היהודית , ושל צעיר יהודי משכיל מגרמניה . מאבק בין מחנות בקהילה היהודית המשכילים היהודים היו מיעוט בציבור היהודי ברוסיה . כאמור , הם תמכו במדיניות השלטון ואף שיתפו עמו פעולה - כך בנושאי "גזרת הקנטוניסטים" ו"גזרת השקאלעס , " וכך גם בנושא ביטול הלבוש היהודי . פעילותם עוררה ביקורת חמורה בקהילות . שיתוף הפעולה של ד"ר מקס ליליינטל עם שר החינוך הרוסי אוברוב ועבודתם של יהודים משכילים בהוראה בבתי הספר הממשלתיים ליהודים ובבתי המדרש לרבנים , גרמו להתרחקות נוספת של מרבית יהודי מזרח אירופה מן המשכילים . הם ראו בהשכלה סטייה מדרכי המסורת ונטישת אורח החיים היהודי המסורתי , ובמשכילים הם ראו משתפי פעולה עם השלטון . ומנגד - המשכילים היהודים במזרח אירופה חשו נרדפים , ומתנגדיהם היו בעיניהם קנאים חשוכים , ולכן הם שאפו לעבור לברלין ולשהות בחברת היהודים המשכילים שם . המשכילים במזרח אירופה הטיחו ביקורת קשה בגישתם הנוקשה של שומרי המסורת בענייני שמירת ההלכות , ואילו הרבנים טענו כי המשכילים מערערים את המשך קיומה של היהדות . בעיקר נאבקו המשכילים היהודים ברוסיה בתנועת החסידות שפשטה במזרח אירופה ( עמ' . ( 60-55 החסידות העמידה במרכז את חוויית הרגש ואת האמונה בצדיק החסידי , ואילו ההשכלה העמידה במרכז את החקירה ואת הטלת הספק . המשכילים ראו בחסידות ביטוי לניוון ולסילוף של היהדות , בעוד החסידים סברו כי המשכילים מחקים את דרכי הגויים . המאבק בין מחנות אלו התנהל גם במישור הספרותי : המשכילים פרסמו יצירות ובהן ביקרו את החברה היהודית וביקשו לתקן אותה . חלק מספרות זו לא הודפסה והייתה ספרות מחתרת .
|
|