|
|
صفحة: 218
לתמיכה . ב1845- עזב ליליינטל את רוסיה במפתיע ועבר לארצות הברית ( שם היה רב של קהילה רפורמית . ( סביב עזיבתו עלו השערות שונות : ייתכן שעזב משום שהבין כי מטרת השלטון הייתה בעצם לנצר את היהודים , ואולי בגלל מניעים משפחתיים ואישיים . למרות עזיבתו של ליליינטל המשיך השלטון במדיניותו : הוא הקים בתי ספר ממשלתיים בשביל היהודים , ואף הקים שני בתי מדרש לרבנים . מנהליהם של מוסדות אלו היו נוצרים , ורק את המקצועות היהודיים לימדו יהודים . הקמת בתי הספר הממשלתיים , ובצדה רדיפת הישיבות , ה"חדרים" והמלמדים , הגבירו עוד יותר את המתח בקהילה . מרבית היהודים נמנעו מלשלוח את ילדיהם ללמוד בבתי הספר שהקים השלטון . ועוד , בעידוד המשכילים היהודים פרסמו השלטונות תקנות שנועדו להכביד על לובשי הלבוש היהודי המסורתי , שהיה גורם חיצוני שהבדיל בין היהודים לבין סביבתם . ב1848- הוטל מס על חבישת כיפות וכובעים מיוחדים ליהודים ; וב1853- הוטל מס על לבישת קפוטות - המעילים הארוכים שהיהודים נהגו ללבוש . עוד נאסר על הגברים היהודים לגדל פאות , ועל הנשים נאסר לגלח את ראשיהן כפי שנהגו לאחר נישואיהן . הצאר אף ביקש להגביל את סמכויותיהם של מוסדות השלטון העצמי של הקהילה ; ולכן בשנת 1844 בוטלה הנהגת הקהילה , ותפקידי הפיקוח על גביית המסים מן היהודים נמסרו למשטרה ולשלטון המקומי . יהודים רוסים עטורי זקנים בלבוש מסורתי בדרכם לשוק
|
|