מדיניות "תיקון היהודים"

صفحة: 215

הצארים מעודדים את היהודים להמיר את דתם הצאר אלכסנדר הראשון ( שלט בשנים ( 1825-1804 סבר כי הדרך הראויה לביטול הייחוד הלאומי של היהודים , לשילובם בחברה הסובבת אותם ולהפיכתם לנתינים נאמנים היא המרת דתם לנצרות . כדי לעודדם להתנצר הוא הבטיח למי שינקטו צעד זה זכויות , כגון יציאה מתחום המושב , התיישבות בכל מקום שיבחרו וקבלת אדמות לעיבוד חקלאי . הצאר אף הקים אגודה בשם " חברת נוצרים מבני ישראל" ותפקידה היה לטפל במומרים . ואולם , מרבית יהודי רוסיה לא נענו ליזמתו של הצאר ולא המירו את דתם . יורשו של אלכסנדר הראשון , הצאר ניקולאי הראשון ( שלט בשנים ( 1855-1825 נקט יזמה חדשה במטרה " לתקן" את היהודים , לשלבם במדינה ולהפכם לנתינים נאמנים ומועילים . ב1827- הוא פרסם פקודה המחייבת צעירים יהודים בני גיל גיוס להתגייס לצבא . השירות בצבא רוסיה נמשך עשרים וחמש שנה . עד לפרסום פקודת הגיוס יכלו יהודי רוסיה להמיר את שירותם הצבאי בכופר - תשלום כספי ; ואילו מעת פרסום הפקודה ואילך כבר לא יכלו לעשות זאת . הפקודה החמירה במיוחד את מצבם של היהודים משום שהם נדרשו לשרת בצבא יותר שנים משאר האזרחים . השלטונות סברו כי מכיוון שהיהודים אינם רגילים לשירות הצבאי , יש להכשירם לכך , ולכן נקבע כי אפשר לגייס יהודים מגיל שתים עשרה . הילדים המגויסים רוכזו במחנות צבא מיוחדים , ושם , באימונים קשים ביותר ובמשמעת נוקשה , בהשגחתם של מפקדי צבא , הוכשרו לחיי הצבא . תנאי החיים של הילדים שגויסו היו קשים מנשוא : האימונים המפרכים נמשכו שעות ארוכות , המגויסים הורעבו והוענשו בעונשי גוף חמורים , ורבים מהם לא עמדו בקשיים ומתו . הצאר קיווה כי ניתוקם של הילדים ממשפחתם בגיל כה צעיר ולתקופה כה ממושכת יאפשר את המרת דתם ואת היטמעותם בחברה הרוסית ובתרבות הרוסית ביתר קלות . עוד הוא קיווה כי המסגרת הצבאית הנוקשה , בצירוף סילוק הסממנים היהודיים החיצוניים : גילוח הזקן והפאות והסרת הכיפה , וכן החרמת תשמישי הקדושה : הטלית , התפילין וסידור התפילה - יזרזו את המרת הדת . השירות הצבאי מנע מן המגויסים כל אפשרות לקיים את מצוות היהדות : תפילה , הקפדה על כשרות המאכלים , שמירת דיני שבתות וחגים ; וגם כך הם הורחקו מיהדותם . יתר על כן , בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה , בהשפעת מוסדות הכנסייה , הוטבלו לנצרות בכוח יחידות שלמות של מגויסים יהודים . היו מגויסים שבחרו למות , ובלבד שלא ייאלצו להמיר את דתם . פקודת הגיוס נקראה בפי היהודים " גזרת הקנטוניסטים , " כלומר גזרת הטירונים הקטינים ( בתרגום מגרמנית . ( יש הטוענים כי הגזרה כונתה כך בשל הקנטונים , האכסניות שבהן שוכנו המגויסים . גזרת הקנטוניסטים יצרה מתח חריף בקהילה היהודית . השלטונות הטילו על משפחת שטרן , משפחה יהודית מאוקראינה , סוף המאה התשע עשרה

السابق  |  التالي