|
|
صفحة: 94
חקיקה מבססת את עקרונות המהפכה בזמן שהתחוללו המרידות והמהומות בכפרים ובערים , חוקקה האספה הלאומית כמה חוקים שנועדו לחזק את המשטר החדש . קבוצת החלטות חשובה במיוחד התקבלה בליל 4 באוגוסט , 1789 כאשר כמה אצילים הופיעו לפני האספה הלאומית , ובנאומים מעוררי התרגשות ויתרו מרצונם על כל זכויות היתר הפאודליות שלהם , כגון זכויות הציד והדיג באחוזותיהם והזכות לשפוט בעצמם את האיכרים . באותו לילה הכריזה האספה באופן רשמי על ביטול הפאודליזם , ובוטלו כל המסים והחובות של האיכרים לאדוניהם . ב26- באוגוסט 1789 פרסמה האספה הלאומית את הצהרת זכויות האדם והאזרח . ההצהרה קובעת שכל בני האדם נולדו שווים וחופשיים ; הזכויות הטבעיות של האדם - חיים , חירות וקניין - אינן ניתנות לביטול . ההצהרה מפרטת את הזכויות הנגזרות מזכויות היסוד הטבעיות : שוויון בפני החוק , חופש הדת וחופש הביטוי , הגנה על החיים והרכוש ועוד . הזכויות האלה נובעות מרעיונות של הוגי הדעות של הנאורות . מרגע פרסום ההצהרה , תושבי צרפת לא היו עוד נתינים של המלך , אלא אזרחים . ההצהרה הייתה ל"אני מאמין" של המהפכנים . היא הופצה באלפי עותקים והוקראה בכיכרות הערים והכפרים . ההצהרה , העוסקת בזכויותיו של כל אדם באשר הוא , נחשבת לאחד ממסמכי היסוד של החברה הדמוקרטית המודרנית . תעודה הצהרת זכויות האדם והאזרח , 26 באוגוסט 1789 ) קטעים ( . 1 כל בני האדם נולדים ונשארים בני חורין ושווי זכויות ; ההבדלים החברתיים אינם יכולים להיות מיוסדים אלא על טובת הכלל בלבד . . 2 מטרתה של כל התאגדות פוליטית היא השמירה על זכויותיו הטבעיות והבלתימתבטלות של האדם . זכויות אלה הן : החירות , הקניין , הביטחון וההתנגדות לדיכוי . . 3 מקורה של כל ריבונות ( שלטון ) הוא לפי מהותו , באומה : שום גוף [ חברתי ] ושום יחיד אינם יכולים להשתמש בסמכות שלטונית שאינה נובעת במפורש ממנה [ מן האומה . 4 . [ חופש פירושו יכולתו של כל אדם לעשות כל דבר שאינו מזיק לזולת . [ ... ] . 5 אין החוק רשאי לאסור אלא פעולות העלולות להזיק לחברה . אין למנוע שום פעולה שהחוק לא אסר אותה , ואין להכריח אדם לעשות דבר שהחוק לא הורה לעשותו . . 6 החוק הוא ביטויו של רצון הכלל . כל האזרחים רשאים להשתתף ביצירתו , בעצמם או באמצעות באי כוחם . חוק אחד צריך להיות לכול , הן מבחינת החסות שהוא מעניק והן מבחינת העונש שהוא מטיל . כל האזרחים שווים בעיני החוק , והם זכאים במידה שווה להתקבל לכל משרות הכבוד , המשרות והשירותים הציבוריים , בהתאם ליכולתם ובלי כל הבדל אחר , למעט ההבדלים המותנים על ידי סגולותיהם וכשרונותיהם . . 7 אין להאשים , לאסור או לכלוא שום אדם , אלא במקרים שנקבעו על ידי החוק ובצורות שקבע החוק . . 8 [ ... ] החוק צריך להטיל אך ורק עונשים הכרחיים בהחלט ובעליל , ואין להעניש שום אדם אלא בתוקף החוק , שהוצא ופורסם לפני העברה ושחל עליו כדין . . 9 כל אדם נחשב חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו ברבים ; לכן , אם רואים הכרח לאסור אותו , יש להימנע , לפי הדין , מכול חומרה שאינה הכרחית לשם הבטחת מאסרו .
|
|