|
|
صفحة: 77
נפתלי הרץ וייזל - מהפכה בחינוך המשכילים היהודים פועלים לעיצוב "יהודי חדש" המשכילים פעלו לשינוי החינוך היהודי וסברו כי יש להעניק לדור הצעיר חינוך יהודי מודרני . על ידי השינויים בחינוך ביקשו לעצב " יהודי חדש" - יהודי תבוני ( יהודי הפועל על פי התבונה , השכל . ( המשכילים סברו כי התיקונים בחינוך יובילו לתיקון החברה היהודית ולהשתלבות היהודים בסביבתם . שינויים בחינוך שהתחוללו במדינות אירופה הבליטו את חסרונותיו של החינוך היהודי המסורתי - במדינות אירופה חיברו ספרי לימוד ופיתחו שיטות הוראה ; ואילו ב"חדר" תנאי הלימוד הפיזיים היו ירודים , ה"מלמדים" לא קיבלו כל הכשרה ורבים מהם עסקו בכך כי נכשלו בעיסוקים אחרים , וגם לא היו ספרי לימוד מתאימים . כבר בחיבור " הביאור" החל מנדלסון בפעולות לשינוי החינוך היהודי ( עמ' . ( 74-73 בתמיכתו נוסד בברלין ב1778- בית הספר החופשי , בית ספר שהלימודים בו היו חינם . בית ספר זה היה מיועד לילדים יהודים שהוריהם לא יכלו לשכור מורה פרטי , ותכנית הלימודים כללה לימודי חול , ובהם עברית , גרמנית , צרפתית , חשבון , גאוגרפיה , היסטוריה ומדע . בית ספר זה שימש דגם לבתי ספר שנוסדו בערים אחרות בגרמניה . נפתלי הרץ וייזל מציע שינויים בחינוך היהודי נפתלי הרץ וייזל ( 1805-1725 ) פרסם בשנת 1782 את החוברת " דברי שלום ואמת" ובה הציע תכנית לשינויים מהפכניים בחינוך היהודי . וייזל מתח ביקורת על החינוך היהודי המסורתי ב"חדרים" ובישיבות והציע תכנית חדשה שבה הבחין בין הלימוד התורני - לימוד כתבי הקודש וספרות ההלכה , שאותם כינה תורת אלוהים - לבין לימודים כלליים - שפות , היסטוריה , גאוגרפיה ומדעים , שאותם כינה תורת האדם . כך הציג דמות של " יהודי חדש" - יהודי בעל ידע תורני וידע כללי . על פי הצעתו , רק התלמידים המיועדים לעסוק ברבנות חייבים לעסוק בלימוד התורני . האחרים חייבים לרכוש השכלה כללית וללמוד מלאכות וחקלאות . וייזל הדגיש את הצורך בלימוד השפה הגרמנית ובלימוד מקצועות כלליים . הוא הציע כי בבית הספר החדש יועסקו מורים שהוכשרו לכך , יהיו בו כיתות על פי גיל , וילמדו בהן בספרי לימוד חדישים . הצעתו חרגה מתפיסת העולם של החברה היהודית המסורתית , שהעמידה במרכז את לימוד התורה . . 1 במה דמותו של מנדלסון שונה מדמות היהודי המסורתי ? . 2 מה תוכלו להסיק מהעובדה שדיוקנו של מנדלסון הוקדש לקיסר ? היעזרו בעמ' . 30 דיוקן של משה מנדלסון , תחריט , המאה השמונה עשרה תלמידי בית הספר החופשי שבברלין הקדישו את הדיוקן לקיסר פרידריך השני ( פרידריך הגדול . (
|
|