|
|
صفحة: 73
תעודה שמירה על חוקי היהדות והשוויון האזרחי , משה מנדלסון קטעים ממכתב של מנדלסון . התאמרו , כי אינכם יכולים לאהוב אותנו אהבת אחים , להתאחד עמנו אחדות אזרחית , כל עוד אנו נבדלים מכם הבדל חיצוני בחוק הדתי , איננו אוכלים עמכם , איננו מתחתנים בכם ?[ ... ] אם באמת זוהי השקפתכם [ ... ] אם אין האחדות האזרחית יכולה להתקיים אלא אם נסור מדרך התורה [ ... ] הרינו רואים , למגינת לבנו ( לצערנו , ( חובה לעצמנו להודיע בגלוי : מוטב לנו למחול על האחדות האזרחית [ ... ] ויישאר נא הכול כמו שהוא [ ... ] לא בידנו לוותר בדבר הזה . ( צ' צמריון , משה מנדלסון והאידיאולוגיה של ההשכלה , עמ' ( . 57 . 1 מיהם הנמענים במכתב זה ? לפי מה קבעתם ? . 2 מהן דרישות הנמענים ממנדלסון על פי המכתב ? . 3 מהי עמדתו של מנדלסון כלפי דרישות אלו ? . 4 איזה עיקרון של הנאורות מוצג בדברי מנדלסון ? . 5 יש הרואים בקטע זה ממכתבו של מנדלסון ביטוי לייאוש . מדוע ? מנדלסון מציע פשרה בין המסורת לבין הנאורות מנדלסון ניסה למצוא פשרה בין מנהגי המסורת היהודית לבין תפיסות הנאורות . דוגמה לכך היא עמדתו בשאלת הלנת המת - קבורה מאוחרת של המת . ב1772- פרסם הדוכס ממקלנבורג-שוורין צו ובו תבע מנתיניו היהודים לעכב את קבורת המת לפחות בשלושה ימים , כפי שהיה מקובל באירופה באותה תקופה , כי בקבורה מידית אי-אפשר לקבוע בוודאות את המוות . הקהילה ראתה בצו זה פגיעה במנהג היהודי לקבור את המת סמוך לפטירתו , ומנהיגי הקהילה פנו אל מנדלסון וביקשו את עזרתו בביטול הצו . מנדלסון פנה אל הדוכס והסביר לו כי המנהג היהודי אוסר על הלנת מת שלא לצורך והזכיר לו כי התחייב לאפשר ליהודים שבחסותו לקיים את חוקי דתם , וגם הציע פשרה שלפיה הקבורה תיערך רק לאחר שרופא יקבע את המוות . ואולם , במכתב מיוחד לקהילה באותו נושא תמך מנדלסון בעמדת הדוכס והציע לקבל את דרישתו . הוא טען כי אין בכוונת הדוכס להעביר את היהודים על דתם וכי הקבורה המאוחרת עדיפה גם על פי ההלכה וגם על פי הדעה הרפואית . הוא הדגיש כי ברור לו שמנהיגי הקהילה לא יסכימו אתו וכי דעתו מנוגדת למנהג המקובל , אבל מצפונו נקי . ואכן , עמדתו נתקלה בהתנגדות חזקה של מנהיגי הקהילה והציבור היהודי , והם טענו כי מנדלסון מנסה להנהיג בקהילה מנהגים של נוצרים . מנדלסון מתרגם את התורה לגרמנית ומפרשה השקפותיו של מנדלסון המשכיל באו לביטוי גם בחיבור " נתיבות שלום , " המוכר יותר בשם " הביאור . " " הביאור" הוא תרגום התורה לגרמנית צחה באותיות עבריות וביאורה בעברית . " הביאור" יצא לאור בשנים 1783-1780 בעזרת קבוצת משכילים ואנשי עסקים יהודים . מנדלסון העיד כי תרגם את התורה מתוך מניע אישי , למען ילדיו . בעזרת התרגום גם רצה להימנע מתרגומים לשפת יידיש , שראה בה בליל שפות , ומשום כך אינה יכולה לבטא את העושר של שפת התורה המצוי בשפה העברית . בעזרת " הביאור" ביקש גם להימנע משימוש בתרגומים של נוצרים למקרא .
|
|