|
|
صفحة: 63
סיכום מן המחצית השנייה של המאה השמונה עשרה התפשטה בהדרגה בקרב היהודים במזרח אירופה החסידות . ר' ישראל הבעל שם טוב , הבעש"ט , נחשב למייסדה . סביבו התקבץ חוג תלמידים והם הפיצו את רעיונותיו . לאחר מותו עברה המנהיגות לתלמידו , רבי דב בר , המכונה " המגיד ממזריץ' . " בימיו התרחבה החסידות לתנועה : היקפה הגאוגרפי התרחב ומספר חבריה גדל . בראש העדה החסידית עומד הצדיק או הרבי , ומקום מושבו נקרא " חצר . " לצדיק מיוחסת יכולת רוחנית יוצאת דופן המאפשרת לו לדבוק באל ולתווך בין חסידיו לבין אלוהים . השפעת הצדיק על חסידיו עצומה : הם מנהלים את חייהם לפי הדרכתו ומתייעצים בו בכל נושא . במרכז הפולחן הדתי עומדת התפילה בכוונה , והיא הדרך להתקרב לאלוהים ולדבוק בו . התפילה החסידית נאמרת בשמחה ובהתלהבות רבה , ובאה לידי ביטוי בהרמת קול , בשירה ובתנועות . החסידים התפללו בנוסח תפילה מיוחד וקיימו שחיטה נפרדת . לחסידות קמו מתנגדים , ומרכזם היה בווילנה שבליטא , ולכן הם מכונים " מתנגדים" או " ליטאים . " מנהיגם היה הגאון ר' אליהו , הגר"א . קהילת וילנה החרימה את החסידים שבעיר , ספרי החסידים נשרפו , וכתבי חרם הופצו גם בקהילות אחרות . גם השלטון היה מעורב במאבק : מנהיג החסידים , רבי שניאור זלמן מלאדי , נאסר לאחר שמתנגדים הלשינו עליו לשלטונות , ויום שחרורו מן הכלא נחשב עד היום חג גדול לחסידים . בתחילת המאה התשע עשרה נחלש המאבק נגד החסידות , והיא הייתה למסגרת שנכללו בה רוב יהודי מזרח אירופה . המאבק המאורגן של המתנגדים נגד החסידות , שהחל בשנת , 1772 הסתיים בשנים הראשונות של המאה התשע עשרה . כנראה גרמו לכך פטירתו של הגר"א , המתנגד המובהק ביותר , וההכרה של השלטון הרוסי בשנת , 1804 בזכותם של החסידים לקיים מניינים נפרדים לפי דרכם , לבנות בתי כנסת ולמנות לעצמם רבנים . החסידות נהפכה למסגרת שבה חיו רוב יהודי מזרח אירופה , ואילו מרכזי המתנגדים היו בעיקר בליטא , לכן הם מכונים גם "ליטאים . " שאלות לסעיף : המתנגדים והמאבק בחסידות ( עמ' ( 63-61 . 1 מדוע התנגד הגר"א ( הגאון רבי אליהו ) לחסידות ? . 2 באילו דרכים נאבקו המתנגדים בחסידים ? האם אתם מצדיקים את מאבקם ? נמקו . . 3 החרם של המתנגדים נגד החסידים עוסק בהיבטים מגוונים של החיים . א . מיינו את פרטי החרם להיבטים והביאו דוגמאות לכל היבט . ב . איזה היבט נראה לכם החמור ביותר ? מדוע ?
|
|