|
|
صفحة: 394
כעת נפחית בהדרגה את זרם המגנוט . היינו מצפים , שעקום המגנוט יחזור על עקבותיו לכיוון ראשית הצירים . אולם , עם הקטנת זרם המגנוט , ערך השדה B משתנה על-פי העקום AP ( איור , ( 14-7 וכאשר זרם המגנוט יורד לאפס , עקום המגנוט מגיע לנקודה . P מגנוט נותר מעקום המגנוט אנו למדים , כי גם לאחר שנותק זרם המגנוט , נותר שדה מגנטי בחומר הפרומגנטי . לשדה המגנטי שנותר - קוראים מגנוט נותר , ' והוא מסומן בדרך-כלל על-ידי . B r תכונה זו של החומר הפרומגנטי , המתבטאת בכך שקיים פיגור בירידת B ביחס לירידת , H נקראת חשל ( היסטרזיס . ( כפ" נות מגנטית נחזור לנקודה P בגרף שבאיור , 14-7 כלומר . ? הנקודה שבה נותק זרם המגנוט . עתה נפעיל זרם מגנוט בכיוון הפוך . הדבר יגרום להיווצרות עוצמת שדה מגנטי , // שכיוונו הפוך לזה , שנוצר קודם לכן . אם נגדיל את זרם המגנוט בכיוון החדש , המגנוט הנותר יילך ויקטן ( כלומר , היווצרות שדה מגנטי בכיוון ההפוך - תגרום להחלשת המגנוט הנותר , ( עד שיגיע לאפס ( בנקודה C ,. באיור . ( 14-8 לאחר מכן שוב יגדל השדה המגנטי - B עם גידול עוצמת השדה המגנטי , H אולם הפעם בכיוון הפוך , כמתואר באיור . 14-8 לנקודה C r יש חשיבות רבה . שיעורה האופקי של נקודה זו מציין את עוצמת השדה המגנטי , הנדרשת כדי להחזיר את השדה המגנטי לאפס . שיעור אופקי זה נקרא כפיינות מגנטית . מגנוט נותר נקרא גם מותירות מגנטית , וכן מגנטיות שיורית . איור 14-8 עניבת החשל המגנטי
|
|