صفحة: 132

ניתן להראות כי התדירות הטבעית ( co ) ומקדם הריסון ( # של המנוע נקבעים על-ידי המאפיינים החשמליים של המנוע ( ההתנגדות הפנימית וההשראות ) ועל-ידי המאפיינים המכניים של המנוע ( כגון מומנט ההתמדה של הרוטור , ומקדם החיכוך של סלילי הרוטור . התלות המדויקת של T ) . w n בגדלים אלו חורגת מחומר הלימוד . ( יתירה מזו , כאשר המנוע מהווה חלק ממערכת בקרה בחוג סגור ( כדוגמת המערכת שבאיור , ( 7 . 6 התגובה של כל המערכת בתלות בזמן נקבעת אף היא על-ידי שני מאפיינים חשובים ו התדירות הטבעית , « * ומקדם הריסון £ * של המערכת . קיים קשר ( ראו דוגמה 6 . 4 בספר הלימוד ) בין התדירות הטבעית של המנוע ( co ) לבין התדירות הטבעית של המערכת הפועלת בחוג הסגור ? ?( 4 ) כאשר G הוא ההגבר הכולל של החוג הקדומני במערכת ( כלומר , מכפלת ההגברים הסטטיים של הבקר , המנוע והעומס ) ו // - הוא הגבר חוג המשוב ( מכפלת ההגברים הסטטיים של פוטנציומטר המצב ומגבר המשוב . ( קשר דומה קייס בין מקדם הריסון של המנוע לבין מקדם הריסון האפקטיבי של המערכת בחוג הסגור : ( £ *) ( 7-5 ) 4 = ממשוואה ( 7-5 ) נובע כי ככל שהגבר הבקר גדול יותר ( ולכן G גדול יותר , ( מקדם הריסון £ קטן יותר , ותגובת המעבר של המערכת היא מרוסנת פחות ( זכרו כי ככל ש £ - של מערכת מסדר שני קטן יותר , כך התנודות בתגובת המערכת גדולות יותר . ראו סעיף 6 . 3 . 3 בספר הלימוד . ( גם אם מקדם הריסון של המנוע £ גדול מיחידה , למערכת בחוג סגור בעלת G גדול ( או H גדול ) יכול להיות מקדם ריסון אפקטיבי , , £ * קטן מיחידה . שינוי הזווית של פוטנציומטר המצב כתוצאה משינוי מדרגה בזווית פוטנציומטר המבוא , במקרה שבו £ קטן מיחידה , מתואר באיור . 7 . 8 זהו גרף סכמטי של הזווית של פוטנציומטר המצב כפונקציה של הזמן , בעקבות שינוי מדרגה ( A 6 >) בפוטנציומטר המבוא . שימו לב כי לאחר תנודות אחדות הזווית מתייצבת על מצב מתמיד חדש שבו הזווית הנמדדת ( הזווית המצויה ) יוצרת הפרש קבוע עם הזווית הרצויה ( הזווית של פוטנציומטר המבוא . (

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار