|
|
صفحة: 160
בצמחים , המואבקים בהאבקה עצמית , האבקנים והצלקות של הפרחים קרובים מאוד זה לזה , ובמקרים רבים הם ממש נוגעים זה בזה . לכן , גרגרי האבקה עוברים בקלות מן האבקנים אל הצלקות . לעומת זאת , בצמחים , המואבקים בהאבקה זרה , גרגרי האבקה צריכים לעבור מרחק גדול יותר , וייתכן אף מרחק של קילומטרים רבים . אך מכיוון שהצמחים אינם יכולים לזוז ממקומם , הם זקוקים לגורם כלשהו , שיהיה "השליח , " אשר יעביר את גרגרי האבקה מצמח לצמח . שליח כזה עשוי להיות בעל–חיים שמבקר בפרחים , או גורמי סביבה דוממים : הרוח והמים . האבקה באמצעות בעלי–חיים פרחים של צמחים ממינים רבים מואבקים באמצעות בעלי–חיים : חרקים , ציפורים , עטלפים קופים ויונקים אחרים . המאביקים העיקריים של צמחי הבר בישראל הם חרקים מקבוצות שונות : דבורים , חיפושיות , פרפרים וזבובים . האבקת ציפורים ועטלפים נפוצה פחות בישראל , והיא מתרחשת בעיקר בצמחי תרבות ונוי . אך יש מקומות שהיא נפוצה בהם הרבה יותר , בעיקר ביערות גשם ( ג'ונגלים . ( חשוב לדעת : בעלי–החיים ? המאביקים ? אינם מגיעים אל הצמחים מתוך כוונה להאביק את הפרחים . הם באים , כדי למצוא בפרחים דבר כלשהו , ברוב המקרים ? מזון : צוף ו / או אבקה מזינים . בזמן שהם אוספים את המזון , גרגרי האבקה נדבקים לגופם , וכך הם מועברים מפרח לפרח . האבקת פרחים באמצעות בעלי–חיים מתקיימת הודות להתאמה בין התכונות של הפרחים לבין התכונות של המאביקים . לפרחים יש אמצעי משיכה , אשר המאביקים יכולים להבחין בהם : צבעים , צורות וריחות שונים . הפרחים גם מעניקים גמול למאביקים שלהם : מזון , מקום לינה וכדומה . ומכיוון שהמאביקים למיניהם שונים זה מזה במבנה הגוף ובחושים שלהם לגילוי הפרחים ? גם הפרחים , המואבקים על–ידי מאביקים אחרים , שונים בתכונותיהם . האבקה על–ידי דבורים דבורים ניזונות מצוף ומאבקת הפרחים , שהן אוספות ומביאות אל הכוורת . מבנה הפה שלהן מאפשר להן ללעוס גרגרי אבקה וגם ללקק צוף , בתנאי שאינו חבוי עמוק מדי בתוך הפרח . חוש הריח של הדבורים מפותח , והן גם מבחינות היטב בצבעים סג ? ל , כחול , ורוד , לבן וצהוב . הן גם יכולות להבחין בתחום העל–סג ? ל ( קרינת , ( UV שאנו , בני האדם , איננו מסוגלים לראות , אך הן מתקשות להבדיל בין הצבעים צהוב , ירוק כתום ואדום ( שכנראה , נראים להן כצבע דומה . ( דבורה מאביקה פרח . שימו לב לגרגרי האבקה הדבוקים לגופה .
|
|