פרק חמישי: הורים וצאצאים

صفحة: 97

העכברים , שיש להם טורפים רבים ( כגון : נחשים , תנשמות , שועלים , נמיות ) ממליטים כ5– גורים בכל המלטה , ועושים זאת מספר פעמים בשנה . לפיל , לעומת זאת , אין כמעט אויבים טבעיים , ולכן די בהמלטה של פילון אחד פעם ב5– שנים , כדי לשמור על אוכלוסייה יציבה . נוסף לכך , תוחלת החיים של הפילים ארוכה , כך שפילה יכולה להמליט 5 ? 4 פילונים במשך חייה . לצבי וליעל יש אמנם טורפים , אך הצבי מהיר מאוד ויכול לברוח בקלות , והיעל חי בסביבה של מצוקים סלעיים , המספקים לו את ההגנה הדרושה . בהתאמה לכך , שניהם מעמידים מעט צאצאים בשנה : הצבי מעמיד צאצא אחד , והיעל 2 ? צאצאים בשנה . כפי שלמדנו קודם , רוב הדגים אינם נשארים להשגיח על הביצים , שהם הטילו . יוצא דופן הוא אמנ ? ן הגליל ? דג , שחי בכינרת ומעניק לצאצאיו טיפול מסור . לאחר ההטלה וההפריה ההורים אוספים את הביצים המופרות אל תוך פיהם , ושומרים עליהן עד לבקיעתן . בכל התקופה הזאת ההורים אינם אוכלים . כאשר הדגיגים בוקעים מן הביצים , הם שוחים קרוב להוריהם , וכאשר טורף מתקרב , הם ממהרים להיכנס לתוך הפה של ההורה , עד שהסכנה תחלוף . רק לאחר שגדלו מעט , הם עוזבים את הוריהם ושוחים לדרכם . כך מתנהגים גם מיני אמנון נוספים . שאלה הקרפיון ואמנ ? ן הגליל הם מינים שונים של דגים . העתיקו מן הטבלה בעמוד 93 את מספר הצאצאים של כל אחד מהם . הציעו הסבר להבדל הגדול במספר הצאצאים . איילה ועופר ? כר ( גמל צעיר ) יונק מאמו . דג מיוחד : זכר זה , שחי באוקיינוס השקט , שומר על הביצים המופרות בתוך פיו .

السابق  |  التالي