|
|
صفحة: 45
כדי שתאי הרבייה לא ייפגעו , וכדי שההפריה תהיה מוצלחת , המפגש ביניהם חייב להתרחש בסביבה מוגנת ונוזלית ( מימית , ( שתאי הזרע יכולים לנוע בה . כמו כן , המפגש חייב להתרחש בתוך זמן קצר לאחר שתאי ההפריה מבשילים ומשתחררים מאיברי הרבייה שבתוכם הם נוצרים ? השחלות והאשכים . הפריה חיצונית אצל רוב היצורים המתרבים בתוך המים , המפגש של תאי הרבייה מתקיים מחוץ לגוף ההורים . הזכר והנקבה מפרישים את תאי הרבייה אל הסביבה ( המים , ( ושם המפגש מתרחש . הפריה כזאת נקראת הפריה חיצונית . * מובן שבסביבה המימית אין סכנה של התייבשות תאי הרבייה . כך קורה , למשל , בצדפות ובחסרי חוליות נוספים וכן בדגים ובבעלי–חיים נוספים , אשר כל חייהם נמצאים בתוך המים . גם צפרדעים וקרפדות מתרבים בהפריה חיצונית בתוך המים . קרפדות וחלק ממיני הצפרדעים הם דוגמה ליצורים שמתחילים את חייהם במים , וכשהם מתבגרים , הם יוצאים מן המים וחיים ביבשה . אבל בעונת הרבייה הם חוזרים אל תוך המים , ושם הם מתרבים . אמנם בסביבה המימית תאי הרבייה מוגנים מסכנת התייבשות , אך סכנות אחרות אורבות להם : טורפים עלולים לאכול אותם ( במיוחד את תאי הביצה הגדולים והמזינים , ( וכן הם עלולים להתפזר במרחבי המים ולא לפגוש את תאי הרבייה של בני–זוגם . לכן בהפריה חיצונית חשוב שזוג ההורים יפרישו את תאי הרבייה שלהם אל המים באותו הזמן , וכאשר הם קרובים זה לזה . כמו כן , חשוב שהזכר והנקבה ייצרו בגופם וישחררו אל המים כמויות עצומות של תאי רבייה בבת אחת . כך יגדלו מאוד הסיכויים , שלפחות חלק מתאי הרבייה יצליחו להיפגש במים , והפריה תתרחש . למשל , נקבות של דגים מייצרות בעונת הרבייה עשרות–אלפים או מאות–אלפים של תאי ביצה , ומספר תאי הזרע של הזכרים נאמד בעשרות מיליונים ! הפריה חיצונית ? הפריה מחוץ לגוף הנקבה . המפגש של תא הזרע עם תא הביצה מתרחש בסביבה החיצונית ( במים . ( אצל דגי סלמ ? ן , כמו אצל רוב הדגים , ההפריה חיצונית ומתרחשת במים . צפרדעים בשלולית מים : הנקבות הטילו את הביצים והזכרים מפזרים את תאי הזרע במים . הביצים , שנקבת הסלמ ? ן הטילה במים , יופרו על–ידי תאי הזרע שהזכר יפזר עליהן .
|
|