|
|
صفحة: 32
שאלה הציעו השערה : איך תוספת כזאת אינה מתרחשת במציאות ? איך כמות החומר התורשתי בתאי גופם של יצורים חיים היא קבועה , על אף שכל צאצא נוצר כתוצאה מהתלכדות שני תאי רבייה של הוריו ? בתאי הגוף של יצורים חיים יש מספר אופייני וקבוע של כרומוזומים , והמספר הוא תמיד זוגי . בדיקת הכרומוזומים בתא מגלה שלכל כרומוזום יש כרומוזום ” תא ? ם" ? ה ? מ ? ל ? ג . שני הכרומוזומים ה"תאומים , " ההומולוגים , מכילים מידע לאותן התכונות , והם דומים זה לזה בגודלם ובצורתם . התבוננו בתמונות הכרומוזומים בתאי הגוף של האדם : הם מסודרים בזוגות של הומולוגים . תאי הרבייה נוצרים על–ידי חלוקה מיוחדת שנקראת : חלוקת הפחתה ( מיוזה . *( בסופה של חלוקה זאת , כמות החומר התורשתי בתאים מופחתת לחצי . כמו בחלוקת ההשוואה גם חלוקת ההפחתה נעשית בשלבים , וגם כאן תחילה יש הכפלה של הכרומוזומים . אלא שבניגוד לחלוקת ההשוואה , אחרי ההכפלה שני הכרומוזומים ההומולוגים ( ה"תאומים ( " נפרדים ומתרחקים זה מזה , וכל אחד מהם מגיע אל תא אחר . בהמשך החלוקה כל תא כזה , שמכיל כמות מופחתת של כרומוזומים ( רק מחצית מן הכמות של התא המקורי ) מתחלק שוב לשניים , אבל הפעם הכמות ( המופחתת ) של הכרומוזומים נשמרת . בסופו של דבר , מכל תא מקורי מקבלים 4 תאי רבייה , ובכל אחד מהם רק מחצית ממספר הכרומוזומים , שנמצאים בתאי גופו של ההורה . אך מחצית זאת מכילה הומולוג אחד מכל זוגות הכרומוזומים . כלומר : עכשיו כל תא רבייה מכיל מידע על כל התכונות של אותו היצור . חלוקת הפחתה ( מי ? זה ) ? חלוקה של תא , אשר בסופה כמות החומר התורשתי בתאים שנוצרו , מופחתת לחצי . תאי הרבייה נוצרים בדרך זאת . תמונות כרומוזומים מתאי גוף של אדם ( זכר מימין ונקבה משמאל ) ( צולמו במיקרוסקופ בהגדלה פי ( . 1000
|
|