|
|
صفحة: 41
באיור 3 . 5 מופיעה תמונה מחזורית של פסים לבנים על רקע שחור שצולמה על-ידי מצלמת חוזי , ומוצגת על צג חוזי . הערך של כל שורת תירה ( כלומר , רמת האפור שלה ) מייצג את הערך הממוצע של הבהיקות בכיוון האנכי , שנקלטה בשורת תירה זו במצלמה . התמונה המוצגת תלויה מאוד במקומן של שורות התירה במצלמה ביחס לשורות בתמונה ו בחלק א של האיור , שורות התירה "נופלות" בדיוק על השורות שבתמונה המקורית , ולכן מבחינים בהן בבירור בתמונה המשוחזרת שעל הצג . אולם , אם מזיזים מעט את המצלמה מעלה או מטה , כך שכל שורת תירה תיפול בדיוק במעבר בין שורה שחורה ולבנה בתמונה , מקבלים עבור כל שורות התירה ערך ממוצע אחיד , בגוון אפור . התוצאה היא שלא ניתן להבחין כלל בשורות שבתמונה המקורית . כדי להפחית את התלות במיקום היחסי , ניתן להגדיל את מספר שורות התירה ( כלומר , לבצע דגימה מרחבית צפופה יותר , ( כמתואר בחלק ג של האיור . במקרה זה נראה תמיד את הפסים - אם כי לא בדיוק בצורתם המקורית ( באיור , הפסים הלבנים מתקבלים צרים יותר . ( מעשית , ניסויים סטטיסטיים שנערכו על מספר גדול של צופים הראו כי ניתן להבחין בין קווים שהמרחק ביניהם d אם המרחק בין קווי התירה הוא בערך . QJd המשמעות היא שההפרדה האנכית בתמונה היא כ 70 ° / 0- ממספר שורות התירה שמהם היא מורכבת . יחס זה , , K = 0 . 7 מכונה גורם KELL או גורם הניצול של התצוגה . על פי התקן האירופי , התמונה מכילה 625 שורות תירה ברוטו . במילים אחרות , בזמן הצגת התמונה , אלומת האלקטרונים נעה הלוך ושוב לרוחב המרקע 625 פעם . אולם , 50 מבין השורות הללו אינן מוצגות בפועל על המרקע אלא מוחשכות לצורך ביצוע התחזיר האנכי . לכן שורות אלה נקראות שורות לא פעילות . מספר השורות הפעילות בתמונה הוא אפוא . 575 ההפרדה האנכית שמתקבלת במקרה זה היא N = JV scan x 0 . 7 = 402 lines בתמונות המוצגות על פי התקן האמריקאי , מספר השורות קטן יותר . התמונה מכילה בסך הכל 525 שורות , שמתוכן 485 פעילות . מאחר שהתמונה תופסת אותו שדה ראייה כמו במקרה הקודם , מתקבלת הפרדה נמוכה יותר . ההבדל במספר השורות הוא אחת הסיבות לכך שבשיטה האירופית מתקבלות תמונות באיכות טובה יותר . סיבה אחרת היא איכות קידוד הצבע בתמונה , שהיא טובה פחות בשיטה האמריקאית .
|
|