|
|
صفحة: 118
איור 4 . 32 ב ' מתאר מה קורה כאשר האות הנקלט הוא אות מאופנן באפנון כלשהו . במקרה זה , האות הנקלט הוא אוסף של סינוסים , וכל סינוס מומר לתחום תדרי הביניים ; בסיכומו של דבר , התמונה הספקטראלית של אות הRF- מועתקת כמות שהיא לתדר ה . IF- מכאן גם ברור שרוחב הפס של מסנן התב " ם צריך להיות שווה לרוחב הפס של האות הנקלט ( או גדול במקצת ;( כך יעברו כל רכיבי האות למבוא הגלאי , ואילו הרעש וההפרעות שמעבר לתחום התדרים הנקבע על-ידי רוחב הפס יסולקו . הרעיון העומד מאחורי המרת התדר הוא להמיר את התדרים השונים הנקלטים לתדר אחד קבוע – הוא תדר ה . IF- כתוצאה מכך , המעמסה של סינון הרעשים וההפרעות עוברת ממגבר הת " ר המתכוונן למסנן התב " ם , שתדרו קבוע . על-ידי כך נפתרת הבעיה העיקרית שהועלתה בדיון על המקלט הישיר : העובדה שרוחב הפס של מסנן הת " ר משתנה עקב המעבר מתחנה לתחנה ( איור ( 4 . 28 אינה משנה עוד ; ממילא מסנן התב " ם יסלק את רכיבי האות בתדרים הבלתי רצויים , כיוון שרוחב הפס שלו שווה לרוחב הפס של האות הנקלט . נבהיר זאת בדוגמה הבאה . דוגמה 4 . 17 התבונן שוב באיור . 4 . 28 רוחב הפס של מסנן הת " ר בדוגמה זו הוא , 16 kHz ולכן רכיבי אות מתחנות סמוכות מסתננים דרכו . לאחר המרה לתדר , IF מסולקים הרכיבים האלה על-ידי מסנן התב " ם , כמתואר באיור . 4 . 33 איור 4 . 33 סילוק רכיבי אותות מתחנות סמוכות על-ידי מסנן תב " ם
|
|