صفحة: 125

השדה , החומר מגיע לרוויה מגנטית . כלומר , גם אם נמשיך להעלות את עוצמת השדה , H השדה המגנטי B יישאר קבוע , או ישתנה רק במעט . מקובל לתאר את תלות השדה המגנטי B בעוצמת השדה – H באמצעות גרף הנקרא בשם עקום המגנוט של החומר . נתון טורואיד ובו חומר פרומגנטי בלתי ממוגנט . מחברים את הטורואיד למקור מתח . עם החיבור , יתחיל לזרום בסלילי הטורואיד זרם . I עוצמת השדה המגנטי , H הנוצרת על-ידי זרם זה , נתונה על-ידי המשוואה . H = NI ממשוואה זו אנו לומדים , כי על-ידי L הגדלת הזרם I בסלילי הטורואיד , ניתן להגדיל את עוצמת השדה המגנטי . H הזרם היוצר את עוצמת השדה המגנטי , H וגורם בכך למגנוט החומר הפרומגנטי , נקרא זרם המגנוט . עם עליית זרם המגנוט , נמצא כי עם הגדלת , H גדל גם – B עד שB- מגיע לערך מר ? י מסוים , שאותו נסמן על-ידי . B m ואז , כאמור , החומר מגיע לרוויה מגנטית . מעקום המגנוט אנו למדים , כי גם לאחר שנותק זרם המגנוט , נותר שדה מגנטי בחומר הפרומגנטי . לשדה המגנטי שנותר – קוראים מגנוט נותר , והוא מסומן בדרך- כלל על-ידי . B r תכונה זו של החומר הפרומגנטי , המתבטאת בכך שקיים פיגור בירידת B ביחס לירידת , H נקראת חשל ( היסטרזיס . ( על-ידי כך שמחלישים את זרם המגנוט , ולאחר מכן הופכים את כיוונו , ניתן לחזור לנקודה ההתחלתית של עניבת החשל . בצורה זו מתקבל עקום חשל סגור , הנקרא עניבת החשל או עקום החשל ( או : עניבת היסטרזיס . ( כאשר חומר עובר את התהליך המתואר על-ידי עניבת החשל , נוהגים לומר כי הוא " עובר דרך עניבת החשל שלו . " תהליך זה נקרא גם בשם מחזור מגנטי . במחזור כזה ממגנטים את החומר כך , שהזרם הוא פעם בכיוון אחד , ואחר-כך בכיוון הפוך . עוצמת השדה המגנטי , הנדרשת כדי להחזיר את השדה המגנטי לאפס , נקראת כפיינות מגנטית . חומרים פרומגנטיים יוצרים שדות מגנטיים חזקים בהשפעת שדה מגנטי חיצוני . אפשר לנצל זאת ליצירת סיכוך מגנטי , כלומר , כדי להגן על גוף מפני כניסת שטף מגנטי חזק לתוכו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار