|
|
صفحة: 299
סיכום פרק 5 ניתן לייצג אות סינוסואידלי באמצעות חץ , שאורכו מציין את תנופת האות , U וכיוונו נקבע על-ידי זווית המופע . ? ייצוג כזה מוסר לנו את כל המידע , הדרוש לאפיון אותות סינוסואידליים , שהתדר הזוויתי שלהם ? ידוע . נוח לתאר את החץ במערכת צירים , הכוללת שני צירים : האחד הוא ציר הייחוס , שהזווית בינו ובין החץ , שווה לזווית המופע . את הציר השני מקבלים על-ידי סיבוב ציר הייחוס ב , 90 ° - " נגד כיוון השעון . " סיבוב ציר ( או חץ ) "נגד כיוון השעון " ב 90 ° - מסומן באות . j סיבוב ב 90 ° - כמוהו כהכפלה ב . j- מספר ממשי המוכפל בj- נקרא מספר מדומה . , j = ? 1 ואנו בוחרים את הפתרון ה " חיובי " של המשוואה הריבועית : . j =+ ? 1 את החץ , המייצג אות סינוסואידלי , נוח לתאר במערכת צירים קרטזית , הבנויה מציר המספרים הממשיים ומציר המספרים המדומים . המישור , הנקבע על-ידי מערכת צירים זו , נקרא המישור המרוכב . כל נקודה במישור המרוכב מיוצגת על-ידי היטל הנקודה על הציר הממשי ( הערך הממשי של הנקודה , ( והיטל הנקודה על הציר המדומה ( הערך המדומה של הנקודה . ( לכל נקודה במישור המרוכב מתאים מספר מרוכב , w שהוא צירוף של מספר ממשי x ומספר מדומה . jy שיעורי נקודה , המייצגת מספר מרוכב , הם החלק הממשי והחלק המדומה של המספר המרוכב : w = x + jy y = Im ( w ) x = Re ( w ) , w אורך החץ , w נתון על-ידי =+ y 22 צורת הרישום w = x + jy של מספר מרוכב , נקראת צורה קרטזית .
|
|