|
|
صفحة: 260
לחיות יחד לנוכח התמורות שחלו ב"פוליטיקה של ההסדרה" ישנם חוגים דתיים וחילוניים המשוכנעים כי מערכת היחסים בין דתיים לחילונים לא יכולה להמשיך ולהתבסס עוד על הסדרים פוליטיים או על כרסום זוחל בסטאטוס קוו . חוגים אלה מנסים ליישב את המחלוקת בדרך של שותפות והסכמה - למשל , באמצעות אמנה חברתית . על ייחודה של האמנה החברתית כדפוס ליישוב מחלוקות אומר מנחם לורברבוים כי : " הכרחי הדבר שנבחין בין אמנה חברתית לבין סטטוס-קוו , שכן קיים ביניהם הבדל מהותי : סטטוס-קוו איננו מניח תשתית ערכית משותפת המקובלת על כל שכבות הציבור . הוא משמש בעצם קו הפסקת אש של החברה , וככזה הוא איננו יכול לשמש בסיס לערכים משותפים , אלא לכל היותר מרשם של ויתורים תחת איום … לאמנה , בניגוד לסטטוס-קוו , יש תפקיד מכונן . תפקידה ליצור שפה מוסרית וערכית המשותפת לחברה , על כל הבדלי האוכלוסייה והשקפות העולם של חבריה . אמנה איננה באה להגשים את החלום המגזרי של כל קבוצה , אלא אמורה להתייחס לחברה הישראלית על כל מורכבותה , וליצור כלים שיאפשרו לאנשים שונים החלוקים בדעותיהם , באמונותיהם , באורחות חייהם , ויותר מכל - בחלומותיהם , להמשיך ולהתמיד במחויבותם לחיות יחדיו ** " . הניסיונות הראשונים לניסוח אמנה חברתית החלו בשנות ה80- ) אמנת גביזון-מדן 1986 ואמנת הקיבוץ הדתי . ) 1988 אמנות אלה התמקדו על פי רוב בנושא אחד , למשל שבת , ולא היה להן הד ציבורי . גם יוזמות אחרות , כמו האמנה שניסחו הרב יואל בן נון ופרופ' רות גביזון ויוזמתם של ח"כ אלכס לובוצקי ) הדרך השלישית ( וח"כ יוסי ביילין ) מפלגת העבודה , ) לא זכו לתמיכה ציבורית רחבה . הנסיונות לניסוח אמנה חברתית התחדשו בעקבות רצח רבין . הרצח העמיק את הקיטוב בין חילונים לדתיים , או לפחות חשף את ממדיו . התחושה , כי החברה הישראלית עומדת על-פי תהום , הביאה אישים שונים משני המחנות לחפש פתרונות חדשים לדו-קיום . 1 מציאות זו היא שעמדה לפני הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון בבואם לנסח אמנה חברתית חדשה . במשך כשנתיים ) 2001-2000 ( הם עמלו על ניסוח פתרונות מעשיים לכל אחד מהנושאים השנויים במחלוקת בין דתיים לחילוניים . ההצעה המפורטת הובאה פרק אחר פרק לפני קבוצת דיון רחבה שייצגה מגזרים שונים . לדבריהם , הם לא ניסו להגיע להסכמה על עקרונות משותפים , אלא לגבש קווי יסוד שיאפשרו שמירה על הקולקטיב היהודי באמצעות הגדרה מחודשת של הזיקה ההדדית בין דתיים לחילונים . קווי היסוד המשותפים לשניהם היו " הצורך שבאי התערבות המדינה בצמצום או בהגבלת החופש לשמור מצוות בישראל , וכן הצורך באי התערבותה של המדינה בצמצום או בהגבלת החופש לבחור שלא להיות אדם * אשר כהן וברוך זיסר , "בין הסכמיות שבירה לשבירת ההסכמיות : תמורות ביחסי דת ומדינה - בין קונסוציונליזם להכרעה , " רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית , מנחם מאוטנר , אבי שגיא , רונן שמיר ) עורכים , ) הוצאת רמות , אונ' ת"א , , 1998 עמ' . 701-675 ** מנחם לורברבוים , "הציבור הדתי ואתגר האמנה החברתית , " כלביא יקום , הדס גולדברג ) עורכת , 2000 , ) הוצאת מודן , עמ' , 191-186 שם , עמ' . 188 באמצעות הרבנות הראשית , ולקבורה שאיננה באמצעות החברה קדישא . ממדי העלייה הופכים את המחלוקות האידיאולוגיות העקרוניות לבעיה חברתית הדורשת פתרון והכרעה ברמה המעשית . * 1 מנחם לורברבוים הוא פרופסור לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל-אביב וחוקר במכון הרטמן . 1 יעקב מדן משמש החל משנת 2006 ראש ישיבת ההסדר באלון שבות . מרצה לתנ"ך בעשרות מוסדות ברחבי הארץ ומפרסם מאמרים בתנ"ך , מחשבה ופובליציסטיקה .
|
|