|
|
صفحة: 234
. 2 בג"צ , 5070 / 95 נעמת , התנועה המסורתית ואח' נגד שר הפנים ואח ; ' בג"צ , 2901 / 97 פלונית והאיגוד העולמי ליהדות מתקדמת נגד שר הפנים ואח ; ' ע"א , 392 / 99 שר הפנים ואח' נגד ג'וסלין גיגי ואח ; ' פ"ד נ"ו , ( 2 ) עמ' 721 שתי העתירות הראשונות הוגשו בשמם של קטינים שעברו גיור רפורמי או קונסרביטיבי בישראל או בחו"ל . העתירות הוגשו לאחר שמשרד הפנים סירב לרשום אותם כיהודים בפרטי הדת והלאום במרשם האוכלוסין . הוריהם של הקטינים נימקו את הבחירה בגיור לא אורתודוקסי בכך שהם אינם מוכנים לקיים את דרישות הגיור האורתודוקסי - לנהל אורח חיים אורתודוקסי ולשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך דתיים אורתודוקסיים . ההורים טענו , כי " יש להכיר בגיור רפורמי או קונסרבטיבי שנעשה לתושב ישראל מחוץ לישראל , גם אם הגיור נעשה בלא שהמתגייר מבקש להצטרף לקהילה היהודית אשר במסגרתה גויר . כמו כן יש להכיר בגיור רפורמי או קונסרבטיבי הנערך בישראל בלא כל צורך לקיים את אישורה של הרבנות הראשית ... העדה היהודית חדלה להתקיים , מאז תום תקופת המנדט , ואין זה מסמכותה של הרבנות הראשית לאשר גיורים הנערכים בישראל . עמידה על הצורך באישור הרבנות הראשית פוגעת בשוויון ובחופש הדת והמצפון ... לטענתם , הגדרת הדיבור ' יהודי , ' כפי שהיא חלה בחוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה , 1965- אינה מחייבת עריכת גיור אורתודוקסי בלבד " . ( עמ' . ( 732 העתירה השלישית הייתה ערעור שהגישו שר הפנים ופקיד הרישום הראשי על פסק דין שניתן ב 27 . 12 . 98- בבית המשפט המחוזי בירושלים . בית המשפט קיבל את בקשתם של אנשים שעברו גיור שאינו אורתודוקסי , בישראל או בחו"ל , להירשם כיהודים . הנשיא זיילר נימק את פסק הדין בכך ש " הרישום במרשם הוא בעיקרו ' רישום סטטיסטי , ' שאינו מכריע במעמדם האישי של המבקשים . " כמו כן , הוא קבע , כי לעניין הליך גיור המתבצע בארץ , אין לדרוש אישור של הרבנות הראשית . בערעור על הפסיקה הזו טענו שר הפנים ופקיד הרישום הראשי , כי " פסיקתו של בית המשפט העליון המעיטה בערכו של המרשם . לדעת המדינה , גישה זו מתעלמת מן המציאות באשר למשמעותו של המרשם בחיי היום-יום , הן לעניין הסתמכותן בפועל של רשויות המדינה על המרשם והן לעניין המשמעות הציבורית שיש למרשם ... רישום כ'יהודי' ( לעניין פריט הלאום והדת ) במרשם צריך לקיים את ההגדרה של יהודי שבחוק השבות , ועל-פי הגדרה זו אין להכיר בגיור אלא אם הוא מוכר על-ידי הרבנות הראשית " . ( עמ' ( 732 בתשובה לעתירות חזר נשיא בית המשפט העליון , אהרון ברק , על העמדה של בית המשפט המחוזי בירושלים וקבע , כי " בכל הנוגע לרישום הפריטים של לאום ודת ... תפקיד המרשם הוא ' ... תפקיד של מאסף חומר סטטיסטי לצורך ניהול ספר התושבים' ... לפקיד הרישום אין סמכות שיפוטית ואל לו להכריע בסוגיה משפטית ' פתוחה . ' כאשר הוא מתבקש לבצע רישום ראשון מכוח הודעת המבקש , עליו להיענות לבקשה , גם אם תוקפה המשפטי אינו נקי מספקות , ויש בו פנים לכאן ולכאן , ובלבד שאי-נכונותה של ההודעה אינו בולט לעין ...
|
|