صفحة: 62

זהותו של היהודי המסורתי למרות שאין קנה מידה אחד משותף שלפיו יהודים מסורתיים בוחרים לקיים מצווה זו או אחרת , יש כמה מצוות ומנהגים שכל היהודים המגדירים את עצמם מסורתיים נוהגים לקיים , והן המצוות והמנהגים הקשורים לחגים ומועדים , וכן שמירת שבת וכשרות ברמות שונות של הקפדה . ציון החגים כביטוי של זיקה למסורת מקובל ביותר בחברה הישראלית , לא רק בקרב אנשים דתיים ומסורתיים , אלא גם בקרב חילונים , הן בשל היותם אירועים מיוחדים , והן בשל היותם גורם לאומי מאחד . יש חגים , כמו פסח וחנוכה , שהם גם חלק ממרכיבי הדת האזרחית , עד כי הטקסים הדתיים המציינים אותם עוברים , לעתים קרובות , שינוי מתכנים דתיים לתכנים לאומיים , או משפחתיים . ( על הדת האזרחית הישראלית , ראו עמ' . ( 23-22 * להרחבה עיינו בספרו של שמעון שטרית , הארץ הטובה , בין כח ודת , תל אביב , ידיעות אחרונות ספרי חמד , . 1998 פרק : 4 הציבור המסורתי אנשים המגדירים את עצמם מסורתיים מקיימים בדרך-כלל מנהגים וטקסים שמקורם במסורת היהודית הדתית , מתוך מודעות למשמעותם הדתית . אולם , שלא כמו אנשים דתיים , הם אינם חשים מחויבות כוללת לחיים על-פי ההלכה , והבחירה אם לקיים מנהג זה או אחר היא אישית ולא על-פי קנה מידה אחיד . לפעמים , הזיקה למסורת הדתית היא ביטוי של אמונה דתית , אך לעתים קרובות היא ביטוי לרצון לשמור על המסורת של ההורים , או ביטוי של זהות יהודית לאומית או תרבותית . * על-פי דו"ח גוטמן ( עמ' , ( 52 יש אנשים המגדירים את עצמם מסורתיים השומרים על המצוות במידה רבה , ויש מסורתיים המצהירים שהם שומרים על המצוות רק במקצת . התוצאה היא מגוון של זהויות המבטאות מורכבות דתית : יש המגדירים את עצמם מסורתיים ומקפידים לא לאכול בשר חזיר , אך הם לא מפרידים בין כלי בשר לכלי חלב כפי שההלכה היהודית מחייבת . אחרים נמנעים מלאכול חמץ בפסח , או מקפידים על אוכל כשר בביתם , אך הם אינם נמנעים מלאכול במסעדות שאינן כשרות , או אצל חברים שאינם מקפידים על כשרות . יש גם אנשים המגדירים את עצמם מסורתיים , המבקרים בבית הכנסת רק בחגים , ואחרים המקפידים להתפלל בבית-כנסת כל שבת . יש גם מיעוט המתפלל בבית הכנסת בימי החול . מסורתיים רבים נוהגים לקיים טקס דתי של סעודת שבת , הכולל הדלקת נרות וקידוש על היין , אך מקצתם לא יימנע לאחר מכן מלצפות בטלוויזיה או לנסוע ברכב - פעולות שאנשים המגדירים את עצמם דתיים , נמנעים מהן . כמו כן לציבור המסורתי אין עמדות ייחודיות בסוגיות תרבותיות המעסיקות את החברה הדתית כמו היחס למודרנה וערכיה , ואין לו עמדה אחידה אחת בסוגיות של יחסים בין דת למדינה . בפרק זה נבחן : מהם מאפייני הזהות ומהם מקורות היניקה התרבותיים של היהודי המסורתי החי בישראל ?

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ישראל. משרד החינוך, התרבות והספורט


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار