|
|
صفحة: 27
לעומת זאת , בתפיסה דמוקרטית ליברלית רפובליקנית יש הגנה על זכויות הפרט , אבל העדיפות העליונה ניתנת , לא אחת , לערכים המשותפים . למדינה יש יעוד מוסרי משותף , והפרט מממש את אזרחותו על-ידי השתתפות פעילה בקידומו של אותו יעוד . המטרה היא ליצור תרבות פוליטית אחידה , שהכול שותפים בה ונוטלים חלק פעיל בעיצובה . יש גם תפיסה דמוקרטית ליברלית קהילתית , שזכויות הפרט באות בה לידי ביטוי דווקא במסגרת הקבוצה , ולמדינה יש מחויבות לדאוג לחירותן של הקבוצות והקהילות . כמו כן המדינה חייבת להגן על זכויות ועל ערכים משותפים . גם בתפיסה דמוקרטית ליברלית רב תרבותית המדינה מחויבת להגן על הזכויות והאוטונומיה של קהילות שונות , דתיות או אתניות , וזאת מתוך גישה שוויונית כלפי כל הקבוצות והקהילות . העובדה שמאז שנות ה90- הלכה וגברה בחברה הישראלית הזהות בין המושג דמוקרטיה לבין התפיסה הליברלית האינדיבידואליסטית , הביאה להדגשת יתר של זכויות הפרט על חשבון ערכים לאומיים ויהודיים . מגמות אלה חיזקו , לדעת חוקרים שונים , את התפיסה שיש סתירה בין יהדות לבין דמוקרטיה , בעוד שאימוץ תפיסה דמוקרטית ליברלית , במובנה הרפובליקני או במובנה הקהילתי , היה מאפשר ביתר קלות דו-קיום בין דמוקרטיה ליהדות . * לדעת משה הלינגר התנגשות בין יהדות לדמוקרטיה קיימת בעיקר בין תפיסות יהודיות אורתודוקסיות , המסתייגות באופן עקרוני מערכי התרבות המערבית , לבין התפיסה הדמוקרטית הליברלית האינדיבידואליסטית , המעמידה במרכז את זכויות הפרט . כמו כן , הוא סבור כי התנגשות קיימת בעיקר ביחס ליסודות הערכיים שבתפיסת הדמוקרטיה ופחות ביחס לדמוקרטיה כצורת ממשל . משה הלינגר טוען , כי ככל שעמדתו של ההוגה האורתודוקסי מדגישה את הניגוד בין הערכים הרוחניים הייחודיים לעם ישראל לבין אלה של עמי העולם האחרים ומציגה את היחסים ביניהם כעימות נצחי , כך מתחדד יותר הניגוד בין העמדה האורתודוקסית לבין העמדה הדמוקרטית-ליברלית . לעתים , יש בעמדה זו שלילה מוחלטת של הערכים הדמוקרטיים הליברליים , ולעתים מקבלים ערכים אלה משמעות שונה מזו הניתנת להם בתפיסה הדמוקרטית ליברלית . לדוגמה , הסובלנות בהגותו של הרב קוק איננה יונקת מתפיסות ליברליות של זכויות הפרט לחופש דעה ולחופש ביטוי , אלא מתפיסות קבליות , שלפיהן בכל דעה קיים גרעין של אמת - ובלשונו , גם " במקום ... שמתבלטות הדעות בכחש , יש בהכרח בתוך הלב ... אור חיים של ? דש ** " . לפי משה הלינגר , במשנתו של הרב קוק יש גם הכרה בעקרונות הבסיסיים של המשטר הדמוקרטי - כמו הכרעת הרוב וריבונות העם , והעיקרון הדמוקרטי של שלטון החוק מקבל לגיטימציה כמונע אנרכיה . לא כן הדבר ביחס לערכים שהם לבה של תפיסת הדמוקרטיה הליברלית - כמו חירות הפרט או השוויון האזרחי . השוויון נתפס על-ידי הרב קוק כערך יחסי המותנה במידת התועלת שלו לחברה . עמדה זו גם מסבירה את התנגדותו של הרב קוק בשנות ה20- למתן זכות בחירה לנשים ולמינוי אזרחים שאינם יהודיים למשרות ציבוריות מסוימות . הוגים אורתודוקסיים אחרים , כמו הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב חיים דוד הלוי , התמודדו עם ערכי התרבות המערבית באופן שונה . הוגים אלה הדגישו את הייחודיות של עם ישראל , אבל הכירו גם במכנה המשותף לאנושות כולה . לפי תפיסתם , לייחודיות של עם ישראל יש מטרה אוניברסאלית - להביא לעולם את ערכי התורה . 1 משה הלינגר הוא ד"ר במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בראילן . הדברים המובאים בשמו הם עיבוד של עבודת הדוקטורט שלו . ? אברהם יצחק הכהן קוק ( 1935 -1865 ) ייסד את הרבנות הראשית לישראל והיה הרב הראשי האשכנזי הראשון החל משנת 1921 ועד לפטירתו בשנת . 1935 נודע ביחסו החיובי לתנועה הציונית וליישוב החדש ונחשב אחד מגדולי ההוגים היהודים במאה ה . 20- ? בן ציון מאיר חי עוזיאל ( 1953 -1880 ) נבחר בשנת 1911 לרבה של העיר תל-אביב ובשנים 1923-1921 היה רבה של העיר סלוניקי . משנת 1939 ועד פטירתו כיהן כרב הספרדי הראשי בארץ-ישראל . תשובותיו ההלכתיות נערכו בספר " משפטי עזיאל . " 4 חיים דוד הלוי ( 1998-1924 ) היה עוזרו האישי של הרב עוזיאל וממשיך דרכו . משנת 1973 ועד פטירתו כיהן כרב ? של העיר תל-אביב יפו . * אליעזר שביד , "הדת היהודית והדמוקרטיה הישראלית , " תרבות דמוקרטית 1 תשנ"ט , 1999 הוצאת אוניברסיטת בר-אילן , עמ' , 187-181 שם , עמ' . 185 וכן משה הלינגר , דגם הדמוקרטיה היהודית מול דגם היהדות הדמוקרטית בהגות האורתודוכסית המודרנית הציונית במאה ה , 20- חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה , המחלקה למדע המדינה , אוניברסיטת בר-אילן , תשס"ב . ** אברהם יצחק הכהן קוק , מוסר אביך , סבלנות , הוצאת מוסד הרב קוק , ירושלים תשל"א .
|
|